"הכסף הולך רק לשכירות ולחשבונות"

משפחת בן זקן

ליאת (44) ומתן (בן 5.5).

לא בתמונה: אריאל (בת 9), ושלום (78), אבא של ליאת.

 

קראו עוד בכלכליסט:

• יש לי סיכוי רק אם אעבור לגור בברלין"
• המענק של קבינט הדיור לא יעזור לרוב רוכשי הדירות
• "התייאשתי, הצעתי לארוז פקלאות ולעבור לאנגליה"

דיור עכשיו 2014 – לכל הפרויקט

מתגוררים >>

הכנסה >>

בחצי השנה האחרונה ליאת רפרנטית רכש בחברת מיכל נגרין. עם דמי המזונות שהיא מקבלת ועם עזרה בדיור מעמידר, ההכנסות שלה עומדות על כ־11 אלף שקל נטו.

תושבת חוזרת >>

ליאת חזרה לפני כ־3.5 שנים משהות של 13 שנים בארה"ב. ליאת עברה לארה"ב אחרי שניסתה לפתוח בישראל עסק בתחום המזון ולא הצליחה, אז החליטה לנסות את מזלה בניו יורק, שם גר אחיה היחיד יותר מ־20 שנה. היא התגוררה בקווינס והיתה שכירה בתחום השילוח הבינלאומי. שם גם הכירה את בעלה, ישראלי לשעבר. ב־2010 התגרשה וחזרה עם ילדיה לישראל. "חשבתי שיהיה נכון לגדל אותם בארץ".

מימין: ליאת ומתן בן זקן. "זה שאני עובדת במשרה מלאה ומרוויחה משכורת שנחשבת לעשירונים התחתונים זה הזוי. יש שחיקת שכר איומה" צילום: אוראל כהן

מתחילה לצוף >>

"לא ידעתי כמה שוק העבודה פה קשה. לא הבנתי לקראת מה אני הולכת". ליאת מצאה עבודה מסודרת רק לפני כחצי שנה. "רק עכשיו אני מתחילה לצוף. אין לי אוברדרפט גדול, אין לי כרטיס אשראי ואני מצליחה להתנהל".

רק הוצאות שוטפות >>

לדברי ליאת, אין לה שום סיכוי לצבור הון עצמי. "הגעתי לארץ בלי כסף. בעלי לשעבר עבר תאונה קשה, וכל מה שהיה לנו הלך לטובת הטיפול בו ואין לי שום אפשרות לחסוך. הכסף הולך רק לחשבונות שוטפים ולשכר הדירה. צהרון לילד עולה 950 שקל, ולכל אחד מהילדים יש חוג אחד פעם בשבוע - 400 שקל יחד בחודש. רכישת בגדים ונעליים מתחלקת ביני לבין אבא שלהם. כמעט לא עושים פעילויות שכרוכות בהוצאת כסף, לא בילויים ולא מסעדות". בבעלות ליאת רכב משנת 1997, ואת הדירה ריהטה רק ברהיטים מיד שנייה שרכשה.

הורים >>

אמה של ליאת נפטרה לפני שנים, ואביה, שלום, פנסיונר של צים ומתגורר בדירה בבעלותו בחיפה. "אמא היתה חולה המון שנים, וכל הכספים שהם חסכו הלכו". כדי שלא יהיה זקוק לתמיכת ילדיו משכן האב את הדירה, "הוא לקח משכנתא הפוכה בשביל דמי קיום". הפנסיה מצים לא מספיקה לו.

החלום הרחוק >>

אם היתה יכולה לחפש דירה לקנייה, היתה מחפשת רק בפריפריה. "אני רוצה 3–4 חדרים, משהו שייתן לי שקט וביטחון. אני מתבגרת, ומי רוצה לעבור בין דירות שכורות בגיל 60?".

הסיכוי של הילדים >>

ליאת מראה סימני ייאוש. "אני לא רואה איך הסיפור הזה ייגמר. בהזדמנות הראשונה שתהיה לי, אעזוב", היא אומרת. "אני שמחה שלילדים יש אזרחות אמריקאית והם יוכלו לנסות את מזלם בחו"ל".

הקריסה כבר כאן >>

"בחרתי להיחשף כי זה מאוד מציק לי. אני רואה זוגות צעירים שרכשו דירה בשכונה החדשה ביבנה ולא עומדים בתשלומי המשכנתא. כל הדירות פה להשכרה. זה מעמד הביניים. זה שאני עובדת במשרה מלאה ומרוויחה משכורת שנחשבת לעשירונים התחתונים זה הזוי. יש שחיקת שכר איומה. הגענו לתחתית".