קבינט הדיור אישר את תוכנית מחיר מטרה; השר אריאל החרים את הדיון

קבינט הדיור של הממשלה בראשות שר האוצר יאיר לפיד  אישר בצהריים (ב') שורה של פרויקטים ובהם תוכנית  מחיר מטרה  בעלות של כ-750 מיליון שקל וכן תוכנית "נתיב לדירה" בעלות של 4 מיליארד שקל. גם ההחלטה על העברת הבעלות לכ-117 אלף חוכרים במגרשים של עד 540 מ"ר אושרה. בפתח הדיון של הקבינט, שנערך לראשונה זה שלושה חודשים, אישר תחילה הקבינט הצעת החלטה של השר להגנת הסביבה עמיר פרץ לקידום בנייה ירוקה בישראל, בעיקר באמצעות פעילות הסברה והקמת מרכז ידע לפעילים בענף הבנייה בנושא תקני בנייה ירוקים, בתקציב של 10.6 מיליון שקל בשנה.

במפתיע, שר השיכון אורי אריאל - שהצעת ההחלטה שלו על תכנית מחיר מטרה אושרה - נעדר מהדיון והודיע כי יתייצב לישיבת הקבינט רק אחרי שהעברה תקציבית למשרדו, שסוכמה מראש לטענתו, תאושר על-ידי משרד האוצר ותגיע לוועדת הכספים של הכנסת. קיימת מחלוקת פוליטית בין השרים לפיד לאריאל בדבר ההעברה התקציבית, בסך כמיליארד שקל, בשל תקצוב התנחלויות. בסיכומו של הדיון בקבינט הדיור, עברה ההחלטה על קיום מכרזי מחיר מטרה, אך ללא נוכחותו של שר השיכון.

שר הבינוי והשיכון אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד צילום: עמית שעל

אריאל מסר כי נעדר מהישיבה "בעקבות הפרת סיכומים חוזרים ונשנים בדבר העברת בקשה תקציבית של משרד הבינוי והשיכון לועדת הכספים בסך כמיליארד שקל שבלעדיהם המשרד אינו יכול לעמוד ביעדיו והמעוכבת כבר כחצי שנה". השר אריאל הודיע כי "עם העברת הבקשה חתומה באופן מיידי לוועדת הכספים יגיע לישיבה". לדבריו, מדובר ב"תקציב כולל בסך 2.25 מילארד שקל, המורכב מתקציב של מיליארד שקל המיועדים לביצוע חוק המכר בדיור הציבורי, הפעלתו ואפשרות רכישת דירות לזכאי הדיור הציבורי. שאר התקציב מיועד לעבודה השוטפת במשרד עבור תכנון ושיווקים בכל רחבי הארץ".

השר שקידם את התוכנית נעדר מהדיון

היעדרותו של אריאל מפתיעה, שכן הוא מנסה לקדם את תכנית מחיר מטרה מזה כשנה. במסגרת התכנית אמורות להיות משווקות, החל מאוגוסט, קרקעות ליזמים תוך שהם נדרשים להתחייב למחירה הסופי של דירה. את המחיר תיקבע המדינה, באמצעות השמאי הממשלתי הראשי, בהנחה של 20% ממחירי הדירות הממוצעים באותו אזור, עד לרמה של 16 אלף שקל למ"ר. כלומר: דירות שמחיריהן מעל 20 אלף שקל למ"ר, לא יכללו בתכנית. יצוין כי, 80% מהדירות בכל פרויקט יימכרו בשיטה זו, כאשר 20% מהדירות - בעיקר דירות מיוחדות כגון פנטהאוזים - יתומחרו על ידי היזם עצמו.

גם נעמה שולץ, יועצת שר האוצר לענייני דיור, נעדרה מהישיבה, וזאת ככל הנראה משום שאישור הכניסה שלה למשרד ראש הממשלה פג. בתגובה, אמר לפיד כי ישיבות הקבינט יתקיימו מעתה במשרד האוצר, ורמז כי הסירוב להכניסה אינו מקרי.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, בשנה הקרובה התוכנית היא לשווק אלפי דירות במסגרת תכנית מחיר מטרה, לרבות במודיעין, בקרית ביאליק, ובראש העין. עלות התוכנית נאמדת, כאמור, בכ-750 מיליון שקל בשנה. במסגרת התוכנית שאושרה, היעד של המכרזים עודכן ל-66 אלף יחידות דיור עד סוף 2019. במסגרת התוכנית מתכוון משרד האוצר לשווק קרקעות באזורים שהמחיר ליחידת קרקע בהם עולה על 80 אלף שקל, בין חדרה לגדרה, ולא בערים בפריפריה שערכי הקרקע בהן נמוכים מאוד. ל"כלכליסט" נודע כי המכרזים העתידים לצאת בשנה הקרובה כוללים מכרז לכ־1,500 יחידות דיור במרכז העיר מודיעין, 3,000 דירות בראש העין, 6,000 דירות בבית שמש ו־7,200 דירות בקריית ביאליק. בהמשך ייבחן שיווק של אלפי יחידות דיור נוספות ביבנה, באשקלון ובגדרה.

בהמשך אישר הקבינט את תוכנית "נתיב לדירה" - שהביאו משרדי השיכון, התחבורה והאוצר, בשיתוף רשות מקרקעי ישראל - במסגרתה יינתן תקציב ל-45 פרויקטים תחבורתיים (כבישים, מחלפים וכד') באזורי הביקוש הנדל"ניים. במסגרת התוכנית, תשקיע המדינה 4 מיליארד שקל עד 2020 בהקמת והרחבת תשתיות תחבורה באזורים בהם צפויות להיבנות עשרות אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות, לרבות בגוש דן, ביבנה, באשדוד, בחריש, בראש העין, וגם בצפון הארץ.

לאחר שאמש אישרה מועצת מקרקעי ישראל החלטה המעניקה את בעלות על הקרקע ללא תמורה לחוכרים בבתים צמודי קרקע בשטח של עד 540 מ"ר (במקום עד 280 מ"ר), דן היום הקבינט בהחלטה, וזאת "כדי לעודד את העברת הבעלות ולהאיץ את המטרה המרכזית של הרפורמה במקרקעי ישראל (צמצום החיכוך בין החוכרים לבין המדינה)", כך לשון דברי ההסבר להצעת ההחלטה.

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ. משרדו ישקיע כ-30 מיליון שקל ב-3 השנים הקרובות לקידום בנייה ירוקה צילום: אוראל כהן

עד כה, חוכרים של יחידות דיור בבנייה רוויה על קרקע מדינה קיבלו את הבעלות ללא תמורה (מרבית החוכרים) וממשיכים לקבלה בחינם, ובעלי צמודי קרקע קיבלו את הבעלות ללא תמורה עד לשטח של 280 מ"ר, כאמור. עלות ההחלטה נאמדת בכ-70 מיליון שקל בשנה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", רק 150 אלף נכסים עברו מחכירה לבעלות בארבע וחצי השנים מאז יצאה הרפורמה במקרקעי ישראל לדרך, וקיימות עוד 700 אלף יחידות דיור שצריכות לעבור מחכירה לבעלות. מתוך 700 אלף יח"ד שצריכות לעבור, יש כ־311 אלף נכסים על קרקע בבעלות קק"ל שאינם ניתנים להעברה בשל התדיינות משפטית שעודנה מתנהלת (סביב הסכם חילופי הקרקעות בין המדינה לקק"ל מ־2009). בדיון אמר סגן מזכיר הממשלה, ד"ר גבי גולן, כי יש ניגוד עניינים בין המדינה לבין קק"ל; לפיד דרש הסדרה מחדש של מערכת היחסים בין המדינה לקק"ל.

בתום הישיבה מסר השר פרץ: "בעוד 20-15 שנה כל אזרחי ישראל יעדיפו לגור ולשהות בבניינים ירוקים ולכן הממשלה חייבת להוביל את הבנייה הירוקה תוך שינוי החקיקה וקביעת רגולציה ולא להישאר מאחורי המציאות המשתנה. אילו אזרחי ישראל היו יודעים שבנייה ירוקה תחסוך לילדיהם אלרגיות ומחלות אסטמה, הם היו מוכנים לשלם גם עוד שני אחוז על מחיר הדירה".

על פי ההצעה שאושרה, יוכשרו אנשי מקצוע בתחום הבנייה הירוקה, בין היתר, יוכשרו מתכננים, אדריכלים, מהנדסי בניין, קבלנים, בודקים לתקן הבנייה הירוקה ובעלי מקצוע אחרים בתחומי הנדל"ן והמימון. לטענת המשרד להגנת הסביבה, כיום קיים מחסור חמור באנשי מקצוע לתחום זה בישראל.

בנוסף, יינקטו צעדים על מנת לבסס דירוג אנרגטי למבנים. כך כל אדם המעוניין לרכוש בית, מבנה, או משרד, יוכל לדעת מראש מה מידת צריכת האנרגיה של הבניין. מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי בכל שנה מרוויחה משפחה המתגוררת בדירה ירוקה 1,700 שקלים. בסך הכל ישקיע המשרד להגנת הסביבה כ-30 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות בקידום הבנייה הירוקה. על פי ההצעה, משרד האנרגיה והמים ישקיע כ-2 מיליון שקלים נוספים.