יוג'ין קנדל: "מחירי הדירות בישראל גבוהים ב-30% ממה שהם אמורים להיות"
ראש המועצה הלאומית לכלכלה התייחס בכנס באוניברסיטת ת"א למחירי הדיור הגבוהים: "בשנת 2030 הביקוש יגיע ל-65 אלף דירות חדשות בשנה, כדי לעמוד בזה צריך להתחיל לתכנן מדיניות ארוכת טווח". עוד אמר: "צריך להפסיק את האווירה שבה תוקפים אנשים שהשקיעו וכסף והצליחו"
"אחד הדברים הכי גרועים בשוק הנדלן זה הציפיות. אנשים קונים דירה מתוך ציפיה, הם מאמינים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות ואז המחירים באמת עולים - ואז עוד אנשים קונים והציפיות ממשיכות. נכון להיום, על פי המדד שלנו וגם לפי מדד של קרן המטבע העולמית, מחירי הנדל"ן גבוהים ב-30% ממה שהם אמורים להיות באמת", כך אמר הערב (ד') יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בכנס של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב. מוקדם יותר נשאה דברים בכנס נגידת בנק ישראל קרנית פלוג.
- קרנית
- התוכנית המסתמנת של כחלון למשבר הדיור: 20 אלף פועלים מסין ו־8% מס רכישה
- שולה המוקשים: כך ניתן לשחרר את הפקק בשוק הדיור
"נכון שלמעלה מ-90% מהקרקע נמצאת בידי המדינה, אבל באזורי הביקוש מדובר על 50%. הנקודה הזאת מאוד חשובה כי בין המדינות המפותחות רק שתי מדינות נתקלות בשאלה מה לעשות עם הקרקע – סינגפור וישראל. במדינות האחרות הקרקע היא פרטית".
קנדל המשיך ואמר כי "עד לא מזמן המדינה לא שאלה מה היא רוצה לעשות עם הקרקע הזאת, עד לא מזמן לא הייתה שום מדיניות ארוכת טווח לראיה מערכתית".
קנדל הציג את המדד שבו משתמשים במועצה הלאומית לכלכלה – מדד הבוחן את היקף ההכנסה של משק בית המיוחס להוצאות דיור. "אנחנו חושבים שזה המדד שהמדינה צריכה לחשוב עליו והיא צריכה לקבוע יעד ולדאוג להשיג את היעד הזה ושהוא לא יזוז. בעשור האחרון היחס הזה היה תנודתי מדי ומשפחות לא יכולות להתמודד עם תנודיות כזאת במרכיב ההוצאות הכי גדול שלהן".
קנדל התייחס כמו קודמיו בכנס, פלוג ואקירוב, לזמן הלוקח לדירה בישראל להיבנות ולהיות מוכנה לדיור מרגע התכנון ועד סיום הבניה. "התהליך כולו לוקח 13 שנים וזה אומר שאם רוצים להתחיל לתקן את השוק כי קיים מחסור של דירות ייקח לתיקון 13 שנים עד שיגיע לשוק".
על פי קנדל, הנתון הזה מחייב תוכנית אסטרטגית רחבה: "אנחנו צריכים לדאוג מה צרכים עתידיים, לפי עיבודים שעשינו, בשנת 2030 הביקוש יגיע ל-65 אלף דירות חדשות בשנה. כדי לעמוד בזה, אנחנו צריכים כבר ב-2017 להתחיל לתכנן מדיניות ארוכת טווח כדי לעמוד בזה".
עוד התייחס קנדל לדבריו של אקירוב לפיו אין היום משקיעים שרוצים לשים את כספם בישראל בגלל שאין אווירה של השקעות. "צריך להפסיק את האווירה שבה תוקפים אנשים שמשקיעים כסף ומצליחים, זה מייצר מציאות בה אין הרבה השקעות חדשות וזה כמובן לא דבר חיובי למשק".
בכנס נכחו בין היתר ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט ורעייתו עליזה, מנכ"לית לאומי שעבר, גליה מאור ויו"ר הבנק לשעבר, איתן רף. יו"ר בנק מזרחי טפחות, משה וידמן ומנכ"ל הבנק לשעבר, אלי יונס, עו"ד רם כספי ועו"ד אלי זוהר ושגריר ישראל באו"ם לשעבר, דני גילרמן.
"יש לאפשר משכנתאות בהיקף מימון של 100%"
"משכנתא זה לא סיכון, משכנתא מגובה בנכס ולכן אני הייתי ממליץ לממשלת ישראל ללכת בכיוונים שנהוגים בחלק מהמדינות בעולם ולאפשר משכנתאות בהיקף מימון של 100% ולתת אותן ל-30 שנה, זו יכולה להיות עזרה גדולה מאוד לדיירים", כך אמר אלפרד אקירוב בכנס.
בשנת 2012 הטיל בנק ישראל מגבלה על תחום המשכנתאות כך שרוכשי דירה ראשונה יוכלו לקבל משכנתא עד 75% מערך הנכס."צריך לאפשר לקיחת משכנתא ב-100% מימון עד למיליון שקל ותחת בדיקות של יכולות החזר של הלווים. עם שני ראשי משק הבית עובדים, אני מאמין שהם יוכלו לעמוד בהחזר".
אקירוב הוסיף כי "הייתי רוצה לחיות במדינה בה 100% מהעובדים משלמים מס, אבל פה משלמים רק 50%. למה? כי מחצית המאוכלוסיה פה חיים ממשכורות של עוני. המדינה לא מבינה את הפוטנציאל, אם היו מעודדים פה מפעלים שיקמו וישלמו לעובדים 15 אלף שקל, העובדים האלו ישלמו מסים, כך המדינה תתעשר ותוכל להחזיר עוד לאזרחים".
אקירוב תקף את התוכנית של שר האוצר הנכנס להטיל מס על הקרקעות. "זה שטויות, זה לא הכיוון". אקירוב טען כי גם תוכנית האוצר לעודד תוכניות של בניה להשכרה אינה תוכנית נכונה: "מדינת ישראל לא בנויה לזה, המדינה תעודד גופים לבנות והם יעשו מזה רווח. הכסף היום מאוד זול ואפשר וצריך לאפשר לאזרח נגישה ישירה אליו".