חישוב הארנונה: בקרוב יבקרו אצלכם מודדי העירייה
ביטול שיטת "העיגול" בחישובי הארנונה, שעליה הורה בג"ץ, מחייב את הרשויות המקומיות למדוד מחדש את שטחי כל הנכסים שבמתחמן. סגנית ראש עיריית ת"א, מיטל להבי: "זה היקף עצום, לא היה כדבר הזה"
"הרוב המכריע של הרשויות המקומיות יידרשו לבצע מדידה מחודשת, חלקית או מלאה, של הנכסים בשטחן עד תחילת 2018", ציין מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג במכתב לראשי הרשויות המקומיות, בעקבות החלטת בג"ץ מאפריל 2015 לשנות את שיטת חישוב הארנונה, שתיכנס לתוקף ב־2018.
קראו עוד בכלכליסט:
- דרעי רוצה להרחיב את ההנחות בארנונה, ושוב עם הקמת ועדה
- משרד הפנים אישר רבע מבקשות העלאת הארנונה
- ברוש לשרי האוצר והפנים: בטלו הכוונה לייקר הארנונה ברשויות החזקות
בשנתיים הקרובות תתבצע מדידה במרבית הרשויות המקומיות בישראל, וכמעט כל תושב יידרש לפתוח את ביתו למודדים שיגיעו מטעם העירייה. היקף המדידות שיבוצעו בישראל בשנה וחצי הקרובות בעקבות פסיקת בג"ץ הוא עצום. אמנם יש הנחיה של משרד הפנים לעדכן את שטחי הנכסים בכל חמש שנים, אבל חלק מהרשויות לא מיישמות זאת וחלק מבצעות זאת באטיות. "התושבים חווים את המדידות כהטרדה וכהתעמרות, ולכן ראשי הערים לא מקיימים את ההוראה לגבי סקטור המגורים או שמקיימים אותה בצורה זוחלת. אף אחד לא רוצה להיזכר כראש העיר שהעלה את תשלומי הארנונה לתושביו", אומרת עו"ד רוית ברעם מזור, שותפה וראש מחלקת מיסוי מוניציפלי במשרד שביט בר און גלאון צין יגור ושות'.
עם זאת, לראשי הערים אין כעת ברירה אלא לערוך מדידות בבתי התושבים. בפרוקטוקול של עיריית תל אביב בנושא זה הבהיר ראש העירייה רון חולדאי: "העירייה נדרשת לפעול לפי פסק דין של בית המשפט העליון ולשנות את הגדרת ה'שטח' בצו הארנונה באופן שבו השטחים יימדדו ברמת דיוק של שתי הספרות הראשונות אחרי הנקודה העשרונית, במקום עיגול סך השטח למעלה או למטה כפי שהיה עד היום. מאחר ונתון השטח המדויק אינו קיים אצלנו ברוב הנכסים, יהיה עלינו למדוד בצורה מדויקת את כל הנכסים בעיר".
סגנית ראש העירייה מיטל להבי אמרה כי מדובר בפרויקט המדידות הגדול ביותר שידעה העיר, ואשר עלותו נאמדת ב־60 מיליון שקל על פני שנתיים: "זה היקף עצום, לא היה כדבר הזה. אני לא יודעת מתי נעשתה מדידה של מגורים בתל אביב ואנחנו ונערכים לעמוד בזמנים שנקבעו. העירייה ישבה עד עכשיו בשקט ולא יצאה למדידות עד אשר חייבו אותה להתעסק בדיוק המדידה".
לדברי ברעם מזור, את המדידות יידרשו הערים להשלים כבר ב־2017, שכן את הנתונים החדשים שימצאו יש להטמיע במערכות הגבייה של הרשויות, מהלך שאורך חודשים.
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב צילום: מיכל בר חיים התביעות הייצוגיות שהוגשו נגד עשרות רשויות מקומיות בטענה ששיטת חישוב הארנונה אינה מדויקת עשויה לחזור לתושבים כבומרנג. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בעקבות פסיקת בג"ץ באפריל 2015 - שדן בערעור על פסקי הדין של השלום והמחוזי והורה לשנות את שיטת החישוב ‑ סכום הארנונה שישלמו מרבית התושבים צפוי להתעדכן כלפי מעלה.
בג"ץ מצא שמרבית הרשויות בארץ נוהגות לעגל את שטחי הנכסים לצורך חישוב הארנונה, כלומר אם למשל שטח הנכס הוא 100.04 מ"ר, הגבייה נעשית לפי 100 מ"ר; ואם השטח הוא 100.06 מ"ר הגבייה נעשית לפי 101 מ"ר. על פי פסיקת בג"ץ, עד 2018 כל הרשויות המקומיות יחויבו לחשב את תשלומי הארנונה באופן מדויק, כלומר לא לעגל עוד כלפי מעלה או מטה, אלא לחשב עד לדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.
מתברר ששינוי שיטת החישוב הזו צפויה להיטיב עם קופות הרשויות המקומיות, ופחות עם כיסם של התושבים; ביטול שיטת "העיגול" אמנם ייטיב עם חלק מהתושבים ויירע עם אחרים באופן שהגבייה הכללית מהם תתאזן, אולם הרשות המקומית תרוויח בעיקר מתוספות הבנייה שחלו בשטחה. "יש המון תוספות בנייה בבתי מגורים, כך שמי שישלם את המחיר זה בעיקר מגזר המגורים שמעכשיו יצטרך לשלם יותר", אומרת ברעם מזור.
ההכנסה הנוספת הצפויה משיטת המדידה החדשה כה ודאית, עד שחברות המדידה מוכנות לעבוד תמורת אחוזים מתוספת הגבייה. "זה נקבע במכרז אם התשלום הוא לפי אחוזים או בשכר קבוע. חשוב לומר שאין בכך כדי להשפיע על הנתונים שיתקבלו, שכן חברת המדידה היא שתישא במחיר הטעות, גם במקרה שתוגש נגדה תביעה משפטית", אומרת ברעם מזור.
