מייקרים את הדיור כדי להקטין הוצאות חשמל

דיון שיערוך היום מכון התקנים בשאלה אם להחמיר תקן לבידוד תרמי של מבנים מרכז מאמצים מצד התאחדות הקבלנים, שטוענת כי בהחלטה על החמרת התקן לא שולבו שיקולי עלות מול תועלת — זאת אף שקבינט הדיור כבר הציע בעבר לבדוק את התועלת שכל תקן בתחום הבנייה יביא למשק בית ולהשוותה לעלות הכספית הכרוכה באימוצו. ברקע הדברים עומדת החלטה של הקבינט בראשות שר האוצר משה כחלון לקדם מחדש את היוזמה לחייב את הגופים היוזמים תקני בנייה לערוך בדיקות מסוג זה.

במוקד הסוגיה עומד תקן 1045, שמכון התקנים ידון בהצעה להעלות את דירוגו מרמה D לרמה C, במטרה להגדיל ב־10% את החיסכון בהוצאה השנתית של משק בית על מיזוג. התקן הזה, שעוסק במעטפת המבנה, נקבע בשנות השבעים כדי למנוע רטיבות בקירות, ועם השנים נוספה לו המטרה של בידוד תרמי, כלומר למנוע מחום ומקור לחדור מבחוץ אל תוך המבנה. התוצאה של הגברת הבידוד התרמי היא הפחתת צריכת האנרגיה של משק הבית, וכמובן צמצום היקף הפליטה של גזי חממה.

לפי התאחדות הקבלנים, הבידוד החדש יגזול 0.75 מ"ר משטח הדירה, וייקר את עלות הבנייה של דירה ממוצעת ב־33 אלף שקל אחרי מס. לעומת זאת החיסכון השנתי שהתקינה החדשה תביא למשק בית עומד על 92 שקל, המורכבים מחיסכון של 74 שקל בהוצאות האנרגיה ומ־18 שקל שיתקבלו מהתועלת הסביבתית פר משק בית. מדובר בסכום בחיסכון זעום ביותר, ונראה שאפילו 20 שנה לא יספיקו כדי לקזז את ייקור הנכס.

הצעת קבינט הדיור לבצע שיקולי עלות־תועלת התקבלה לאחר שבעשור האחרון נוספו תקנים ודרישות רגולטוריות רבות בהתאם לסטנדרטים של קיימות (בנייה ירוקה) המאפיינים את הבנייה במדינות ה־OECD, כשכל תקן חדש כזה להעצמת יכולת הבידוד של המבנה גורר עלויות ומייקר את הנכס.

לטענת הקבלנים, נוסחו החדש של תקן 1045 ייקר את עלות הבנייה בסכום גבוה בהרבה מהחיסכון בעלויות החשמל שיבוא בעקבותיה. "התקינה הזו יובאה מאירופה ממדינות שבהן הטמפרטורות הנמוכות קיצוניות בהרבה, מדינות שגם בהן התקנים הללו וולונטריים ואינם מחייבים בנייה, כפי שצפויים לאשר בישראל בלי לבחון את התקן ולהתאימו לאקלים בישראל", טוען מנכ"ל התאחדות הקבלנים, עו"ד אליאב בן שמעון.

"לפי חברת החשמל, האדם הממוצע ממילא מבלה את רוב שעות היום במשרד, כך שלא נראה שהוא ייהנה מחיסכון בעלויות האנרגיה", אומר בן שמעון. לדבריו, אין להתעלם מפתרונות ירוקים, אולם יש לשלבם נכון בתכנון הבנייה הישראלי. כך למשל יש לשקול להחיל את הפתרונות הללו בראש ובראשונה על מבני תעסוקה ומסחר.

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "תקן 1045 מהווה מרכיב מהותי ביכולתנו להביא לדיור יעיל אנרגטית, בריא, מתקדם וחסכוני. לכן למרות ייקור מסוים בעלויות הבנייה ביחס לדירה, בראייה כלל־משקית עלויות אלו מתבטלות. כך, לפי מחקר עדכני שערכנו, אם כל יחידות הדיור בישראל, הן הקיימות והן העתידות להיבנות עד 2025, יהיו מבודדות בהתאם לתקן, החיסכון הכלל משקי יעלה על 500 מיליון שקל ובכלל זה, חיסכון שמקורו בצמצום הזיהום והתחלואה".