הממשלה לא בונה ירוק, השוק הפרטי מושך אותה לשם

"אין היום עידוד של בנייה ירוקה בישראל  היא מתפתחת למרות היעדר העידוד. מספר הבקשות לקבלת התקן הירוק אינו גבוה, מדובר באחוזים בודדים מהמבנים בישראל ורובם למגורים. בעולם המצב הפוך: מבני הציבור והמשרדים מובילים את התחום". את הקביעה הזאת מספק ראש אגף איכות והסמכה במכון התקנים, עו"ד אלי כהן־קגן, האיש שאחראי למתן תעודת התקן הישראלית לבנייה ירוקה - תקן שחוגג בימים אלה עשר שנים.

עם ציון המועד ההיסטורי, זה הזמן לבחון מה הושג. בענף אמנם חשים שיש התקדמות בתחום, בעיקר בשנתיים האחרונות; אולם מבט לאחור מגלה כי בעשר השנים האחרונות קיבלו את תו התקן 219 מבנים בלבד, 82% מהם מבני מגורים הכוללים 5,384 דירות והשאר משרדים ומבני חינוך.

גורמים שונים מפנים את האצבע לממשלה. החלטה שקובעת שכל הבנייה בישראל תהיה ירוקה נשמעת כמו חלום רחוק, ובינתיים יישום התקן הוא התנדבותי בלבד. אולם המדינה אפילו לא התחייבה שכל הבנייה הציבורית שהיא מבצעת בעצמה תהיה ירוקה, בדגש על מבני חינוך ודת שמשרתים אלפי אנשים וממשיכים להיבנות באופן רגיל. "הגיע הזמן שאת כספי הציבור ישקיעו בבנייה ירוקה", אומר כהן־קגן. גורמים המקדמים בנייה ירוקה - כמו המשרד להגנת הסביבה, מכון התקנים והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה (מלכ"ר עצמאי שעוסק בתחום) - מאמינים כי דוגמה אישית מצד הממשלה היתה יכולה להניע את השוק לכיוון ירוק יותר.

צילום: תומי הרפז

יבנה עומדת בראש

התקן הישראלי לבנייה ירוקה נכנס לתוקף ב־2005. שש שנים מאוחר יותר ערך המשרד להגנת הסביבה עדכון מקיף שקירב את התקן לתקנים המובילים בעולם. בין השאר, התקן מבקש להפחית את צריכת האנרגיה במבנה באמצעות תכנון ארכיטקטוני מתאים או שימוש בחומרים חסכוניים. הוא שם דגש על מיחזור חומרים ושימוש במערכות ירוקות ומגדיר סביבה בריאה ובת־קיימא. התקן כולל דירוג של כוכב אחד עד חמישה כוכבים, שנחשב לרף האיכותי ביותר.

בעוד הממשלה נמנעת מלקדם את הבנייה הירוקה בעוצמה, מי שקיבל את ההחלטה הדרמטית ביותר בתחום היה פורום 15 הערים העצמאיות, המאגד את הרשויות המקומיות הגדולות בישראל שאינן מקבלות מענקי איזון מהמדינה ובהן אשדוד, באר שבע, חיפה ותל אביב. ב־2013 הן החליטו שעד 2016 מרבית המבנים באותן ערים ייבנו בבנייה ירוקה - למגורים, משרדים ומבני ציבור.

לדברי מנהלת תחום סביבה וקיימות בפורום ה־15 מאיה קרבטרי, "אנחנו רואים במהלך שתי מטרות: בטווח הקצר להעלות באופן דרמטי את מספר המבנים שנבנים לפי תקן הבניה הירוקה ובטווח הארוך לייצר שוק כלכלי שיוזיל עלויות ולגרום לכך שהבניה הירוקה תהייה סטנדרט מקובל בכל בנייה עירונית".

נתוני המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ממחישים את השפעת ההחלטה. ב־2010 קיבלו את התקן הירוק רק שישה מבנים. ב־2011 ירד מספרם לשניים, ב־2012 ו־2013 הוסמכו 32 ו־36 מבנים בהתאמה. בשנה שעברה, שבה החל יישום ההחלטה, קיבלו את התקן 105 מבנים, מתוכם 95 מבני מגורים שכוללים 3,075 דירות - כ־7% מיחידות הדיור שהושלמו בשנה שעברה בארץ. לפי הערכות, כיום כ־1,000 מבנים נמצאים בשלבי הסמכה לתקן, מהם 591 למגורים הכוללים כמעט 16 אלף יחידות דיור.

רעננה ויבנה היו הערים החלוצות ביישום התקן עוד לפני קבלת ההחלטה של פורום ה־15, ועד כה מיישמות אותו עשר ערים ובהן תל אביב, רמת גן, הרצליה וכפר סבא. גם ירושלים, שאינה חברה בפורום, מתקרבת ליישום התקן. מהנתונים מתברר שיבנה מובילה בפער עצום על יתר הערים במספר המבנים הירוקים, בעיקר בשל יישום התקן בשכונה הירוקה שבה נבנו 2,561 יחידות דיור ב־81 מבנים. לאחריה נתניה עם שבעה מבנים ו־351 יח"ד ורחובות עם שבעה מבנים ו־341 יח"ד. בתל אביב עשרה מבנים קיבלו את התקן, אף אחד מהם אינו למגורים.

גורמים בענף אומרים כי בפועל מספר המבנים הירוקים גבוה יותר. לא פעם יזמים מסתפקים בעמידה בדרישת הרשויות המקומיות, אך נמנעים מההליך המלא של קבלת התקן ממכון התקנים בשל העלויות והבירוקרטיה הכרוכה בכך. בנוסף, מבנים רבים נבנו על פי תקנים מקומיים שכל רשות הגדירה לעצמה עוד לפני אימוץ התקן הלאומי - למשל השכונה הירוקה בכפר סבא שכוללת אלפי יחידות דיור. גורמי מקצוע מציינים שזו אמנם בנייה ירוקה יותר ממה שהיה מקובל בעבר, אך בנייה ירוקה "לייט" לעומת התקן הרשמי. רשויות רבות זנחו את התקן המקומי כשהבינו שיתקשו לנהל אותו בעצמן.

יותר משרדים ירוקים

עם זאת, האימוץ הוולונטרי של התקן מתקשה לפרוץ את תחום הבנייה למגורים, ורק שישה מוסדות חינוך קיבלו תו תקן ירוק (3% מכל המבנים שאושרו). לדברי מנהלת תחום סביבה וקיימות בפורום ה־15, מאיה קרבטרי, מוסדות חינוך ירוקים לא נבנים בשל דרישות מחמירות של משרד החינוך, שמייקרות את הבנייה הירוקה בכ־17%. עוד מעניין לציין שעד כה קיבלו את התקן רק ארבעה מבנים משופצים: שני בנקים, בית דין רבני ובניין משרדים.

בנייני המשרדים שקיבלו את התקן אמנם מעטים, אך הם זכו לניקוד גבוה יותר. עמם אפשר למנות את המגדל שהקימו האחים עזורי ברחוב המסגר בתל אביב, בניין אינטל בחיפה ומרכז המבקרים של רמת הנדיב בזכרון יעקב. מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, הילה בייניש, מאמינה שבשנה הקרובה יעלה מספר מבני המשרדים הירוקים. "את התוצרים של ההחלטה של הרשויות המקומיות נראה רק ב־2017, כי זה משך הזמן לבניית מגדל", היא אומרת.

היזמות הירוקה מצד הרשויות המקומיות והמגזר הפרטי מחדדת את היעדרות הממשלה מהתחום הירוק. גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, מדגישה את תרומת המשרד לשינוי. "עשינו רביזיה עצומה כדי שהתקן יהיה רלבנטי ואנחנו מכשירים מספר עצום של אנשים. ככה מקדמים מציאות. בנוסף, הבנייה הממשלתית מחויבת בעמידה בתקן בנייה ירוקה, כולל משרדי ממשלה ובתי חולים. נכון שיש בעיה עם מבני החינוך, ואנו פועלים שגם הם ייכנסו למסגרת של בנייה ירוקה".

מחקר של המועצה לבנייה ירוקה מצא שההשקעה הנוספת בבנייה ירוקה לעומת בנייה רגילה נעה בין 2.1% ל־4.1% מעלות הפרויקט (12 אלף שקל עד 26 אלף שקל בממוצע לדירה). נתון התואם ממצאים מחו"ל שנעים בין 0% ל־3% עבור תוספת ממוצעת, ובין 1% ל־11% עבור רמת הסמכה גבוהה. כהן־קגן מזכיר כי החיסכון העצום בהוצאות אנרגיה יכול לקזז את ההשקעה בתוך חמש שנים.

אולם היזמים טוענים כי העלויות גבוהות יותר בפועל. "מכיוון שאין תמריצים, שיטות העבודה שונות והליך התכנון והרישוי ארוך יותר - בנייה ירוקה ארוכה ב־20% מבנייה רגילה ועולה 5%–10% יותר", אומר חנן מור, מהיזמים הבודדים שבונים בנייה ירוקה בישראל. הוא מדגיש כי המוצר טוב יותר, אך "לרוכשי הדירות בנייה ירוקה עדיין לא משמעותית, ואין העדפה לבנייה ירוקה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הבנייה הירוקה נבחנת במשותף על ידי משרדי האוצר והגנת הסביבה מתוך רצון לקדם את הנושא, ותוך התייחסות גם למחיר הדיור. אושרה החלטת ממשלה לקידום בנייה ירוקה שיישומה מתממש בימים אלו, ומגובשת ההחלטה להפחתת גזי חממה שתכלול גם צעדים בבנייה ירוקה".