האדריכלית זאהה חדיד מתה בגיל 65; "היא הייתה גדולה מהחיים"
חדיד, מגדולות הארכיטקטים בעולם, נחשבת לפורצת דרך ולמי שעזרה לעצב מחדש את האדריכלות המודרנית. היא מתה מהתקף לב לאחר שחלתה בברונכיטיס
- ממשלת יפן מתנגדת להקמת אצטדיון אולימפי ב-2 מיליארד דולר
- איימן טבעוני נגד אדריכלים פנטזיונרים: "התכנון נתקע לפני 100 שנה"
- צפו: עיר שלמה במגדל, באמצע המדבר
על פי הודעה שפרסם משרד האדריכלות שלה בלונדון, חדיד שחלתה השבוע בברונכיטיס, חטפה התקף לב בעודה מקבלת טיפול בבית חולים.
האצטדיון בקטאר שעיצבה חדיד צילום: dezeen
"אני לא אירופית, אני לא עושה עבודות קונבנציונאליות, ואני אישה", הגדירה עצמה באחד הראיונות שהעניקה. "מצד אחד, כל הדברים האלה מקלים, אך מצד שני זה מאוד קשה".
בית האופרה בסין צילום: foreignercn
ב-2004 הפכה חדיד לאישה הראשונה שזוכה בפרס פריצקר היוקרתי. ב-2015 היא זכתה גם במדליית הזהב RIBA, פרס האדריכלות הגבוה ביותר המוענק בבריטניה. בין היצירות הבולטות שלה נמנים בית האופרה בגואנגג'ואו, סין ומרכז המים בלונדון שנבנה עבור האולימפיאדה האחרונה.
מרכז התרבות בבאקו צילום: storify
במקביל, חדיד הצליחה לעורר לא מעט שערוריות. ארגוני זכויות אדם מחו נגדה לאחר שהעיצוב שלה ב-250 מיליון דולר למרכז תרבות חדש בבאקו בירת אזרבייג'ן חייב את הפינוי של מאות משפחות מהאתר. כמו כן, העיצוב שלה לאצטדיון בקטאר, שרבים טענו שמזכיר את איבר המין הנשי, עורר גל של ביקורת בשל היחס במדינה למהגרי עבודה. חדיד אמורה הייתה גם לתכנן את האצטדיון האולימפי בטוקיו לקראת אולימפיאדת 2020, אך פוטרה בשל זעם ציבורי מהעלות הגבוהה של הפרויקט. חדיד הגדירה את ההחלטה הזו כלא הוגנת ופוליטית.
אצטדיון השחייה האולימפי בלונדון צילום: איי פי
חדיד נולדה בבגדד ב-1950 לאב תעשיין שהאמין שעיראק צריכה להיות מדינה חילונית ודמוקרטית. היא למדה בבית ספר קתולי והמשיכה משם ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה האמריקאית בביירות (מאוחר יותר סיפרה כי זו הייתה התקופה המאושרת ביותר בחייה). ב-1972 היא עברה ללונדון ולמדה תחת אדריכלים ידועים כמו רם קולהאס ההולנדי, ועד שנות ה-80 כבר ביססה לעצמה שם בתחום.
מותה הפתאומי מותיר כמה פרויקטים לא גמורים, ביניהם בניין דירות יוקרתי בניו יורק.
"היא הייתה גדולה יותר מהחיים", ספדה לה אמלי אנדרוז מבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת קולומביה. "היא הייתה חלוצה".
