בוס. לא מאמן
זה לא מקרי שארסן ונגר לא זכה בתואר מאז הגעתו של ז'וזה מוריניו לאי הבריטי. הפורטוגלי השאיר מורשת אימון שזרעה "הרס יצירתי" במודל של ארסנל
מאמן ישראלי מוצלח יחסית, כזה שמבלה בהשתלמויות בלי סוף בחו"ל ולא בשביל הפוטו־אופ עם המאמן, סיפר לי על השתלמות שערך בארסנל. הוא לא התרשם במיוחד מהאימונים של ארסן ונגר, כי המאמן הצרפתי כמעט לא מדריך את השחקנים במהלך האימון.
- ארסן ונגר: "בקרוב נוכל שוב להתחרות פיננסית עם קבוצות אחרות"
- ונגר, גאון או גמור?
- מוריניו לארסנל, ונגר לריאל?
ונגר. נותן לשחקנים להגיע בעצמם למסקנות אז הם מגיעים למסקנה שצריך לעזוב צילום: אי פי איי
ונגר, בספרים שכתבו עליו ואיתו ובראיונות הרבים שערך בנושא, ציין שהוא לא אוהב לפקוד על שחקנים אלא להכניס אותם לאווירה באימונים שבה הם יכולים להגיע להחלטות ולמסקנות בעצמם.
בגלל זה התרגול האהוב עליו הוא משחקים חמישה על חמישה. ונגר הסביר: "משחקונים חמישה על חמישה מציבים בפני שחקן את החובה לקבל החלטות כל הזמן ובקצב גבוה", אמר ונגר למגזין "FourFourTwo". "כשאתה מקבל את הכדור יש בפניך עשרות אופציות. המוח שלך מתפקד כמו מחשב, הוא עומד בפני החלטה שהוא מבין שהוא היה בפניה לפני והוא מנסה להגיע עם התשובה הנכונה".
כדי לפשט את התיאוריה, הוא בעצם אומר לשחקנים לחשוב בעצמם על מה לעשות במגרש. בגלל זה לוקח לשחקנים שלו זמן רב, יחסית, להתרגל לדרך שבה ארסנל משחקת. בגלל זה שחקנים חכמים כמו סאנטי קאסורלה מתחברים ישר לקבוצה, בעוד ששחקנים פחות חכמים כמו ג'רביניו ות'יאו וולקוט לא תמיד נראים שהם בטוחים מה לעשות גם אחרי שנים בקבוצה.
זו גם הסיבה שהקבוצות הטובות ביותר של ונגר נבנו על ידי שחקנים מצוינים, חכמים ובעלי ניסיון רב. בגלל זה בשנים האחרונות, כשוונגר - בגלל סיבות כלכליות או אידיאולוגיות - לא רכש שחקנים יקרים בעלי שם ובנה על שחקנים ש"יש להם פוטנציאל להיות גדולים". הקבוצה שלו התקשתה לזכות בתארים.
בגדול, מה שקרה בשמונה השנים האחרונות שבהן ארסנל לא ממש פונקציה במאבקים על תארים (אף שהיא אחת מחמש הקבוצות המכניסות בתבל) הוא שוונגר בנה על שחקנים שאינם כוכבים אבל יכולים להיות כוכבים. שחקנים בשלים שהיו מקבלים את ההחלטות הנכונות כבר לא הגיעו לארסנל אלא לצ'לסי, למנצ'סטר סיטי או לכוחות עולים אחרים. שחקנים שהתפתחו אצל ונגר עזבו לכוח כלכלי גדול יותר ברגע שהגיעו לרמת בשלות מספקת, כיוון שראו שארסנל לא יכולה לזכות בתארים בשיטה הנוכחית של ונגר.
רובין ואן פרסי במדי מנצ'סטר יונייטד. ונגר מאבד שחקנים בגלל כוחות כלכליים גדולים יותר אבל גם בגלל האידיאולוגיה שלו צילום: איי אף פי
רובין ואן פרסי במדי מנצ'סטר יונייטד. ונגר מאבד שחקנים בגלל כוחות כלכליים גדולים יותר אבל גם בגלל האידיאולוגיה שלו צילום: איי אף פי בגלל האוסטרו־הונגרים
שיטת האימון הליברלי של ונגר הגבירה את ההליך בארסנל, שג'וזף שומפטר, כלכלן אוסטרו־הונגרי, מכנה "הרס יצירתי". על פי התיאוריה הזו הקפיטליזם החדש הורס את הקפיטליזם הישן בזכות "יצירתיות".
למשל, מכשירים שהשתמשו בקלטות נעלמו בגלל מכשירים שהשתמשו בדיסקים, שנעלמו בגלל מכשירי MP3, שייעלמו לחלוטין בגלל סמארטפונים. במובן הזה, ארסנל היא עדיין ווקמן ומנצ'סטר סיטי וצ'לסי הן iPods.
עם ונגר ארסנל היתה הכוח היצירתי העולה בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים, אבל בגלל שינוי האקלים הכלכלי באנגליה היא החלה להתקשות בלשמור על השחקנים הטובים ביותר שלה. ובגלל השדרוג המקצועי של מערך הסקאוטים של היריבות הצנועות יותר של ארסנל לפרמיירליג, ארסנל מתקשה למצוא שחקנים זולים שהם הכי טובים בעמדתם. אם פעם ונגר היה יכול להחתים את פרדי ליונברג בכלום כסף משבדיה, כי אף קבוצה אחרת לא היתה שולחת סקאוטים לשבדיה והוא כן, אז היום ליונברג כזה היה מצטרף לסוונסי או אברטון . אם פעם ונגר היה מדריך את השחקנים הטובים ביותר בעולם שיידעו מה לעשות על המגרש בכל רגע נתון, ושיטת האימון החדשנית שלו נתנה להם את החופש לעשות זאת, אז היום היצירתיות שאפיינה את ונגר עברה לקבוצות אחרות, כמו בורוסיה דורטמונד, שבתקציב של סנדרלנד או פולהאם מצליחה לזכות באליפות גרמניה ועכשיו גם להצליח בליגת האלופות.
"העבודה שלי נהרסת על ידי אחרים", אמר ונגר, שאיבד שחקנים רבים שגידל ופיתח לכוחות כלכליים עולים. אבל בעולם של היום, אף אחד לא מגן על סוני כי המוצרים של אפל טובים יותר. וכך קורה גם בכדורגל.
ונגר כבר לא יכול להביא את השחקנים הטובים ביותר בעולם בזול (מעניין כמה תיירי הנרי היה עולה היום?) והוא חייב להסתמך על שחקנים צעירים, שהם יותר זולים אבל לוקח להם יותר זמן ללמוד איך משחקים בשיטה שלו. בגלל זה ונגר תמיד אומר "יש לקבוצה פוטנציאל גדול" אבל היא לא גדולה. הנהלת ארסנל מצביעה על כך ש"כשהפייר פליי הפיננסי ייכנס לתוקף, אנחנו נוכל להתחרות על הכישרונות הגדולים בעולם", אבל ספק אם השחקנים הגדולים באמת ירצו להגיע לקבוצה שמעמדה ותדמיתה נשחקו על ידי שנים של חוסר תחרותיות.
מוריניו. מאז הגעתו לאי הבריטי, ונגר לא זכה בתואר צילום: רויטרס
הפלישה הפורטוגזית
הדומיננטיות של ונגר באנגליה הופסקה ברגע שז'וזה מוריניו פלש לאי הבריטי והביא איתו קונספט אחר של אימון, שעם הכוח הכלכלי של רומן אברמוביץ' הפך את צ'לסי לכוח יצירתי גדול יותר מארסנל והעניק השראה לדור חדש של מאמנים.
ז'וזה מוריניו אומר ש"אנחנו צריכים זמן זה השקר הכי גדול בכדורגל". מצפייה באימונים של מוריניו, וגם מישיבה בהרצאה שלו, אפשר לקבוע כי הפורטוגלי, בניגוד לוונגר, אומר לשחקנים שלו בדיוק מה לעשות. איך מוריניו עושה את זה? הוא משתמש בשיטה שפיתח ויטור פראדה, פרופסור באוניברסיטת הספורט של פורטו. השיטה נקראת פריודיזציה טקטית. לפיה הדרך הטובה ביותר לאמן שחקנים ולגרום להם לשחק במלוא הפוטנציאל היא להכניס אותם למסגרת קבלת החלטות מסוימות.
השיטה מתבססת על חלוקת הכדורגל לארבעה רגעים של "ארגון התקפי", "ארגון הגנתי", "מעבר מהתקפה להגנה" ו"מעבר מהגנה להתקפה" וארבעה אלמנטים (פיזיים, טכניים, טקטיים ופסיכולוגיים).
מתודת הפריודיזציה הטקטית מטרתה לאמן כל קבוצה איך להגיב - טקטית, טכנית, פיזית ופסיכולוגית - בצורה אוטומטית לכל רגע בכדורגל. האינדיבידואל הטוב על פי השיטה הזו הוא זה שמקבל את ההחלטה הטובה ביותר על פי התסריטים שהמשחק מציג בפניו. כל אימון לפעולה מגיע עם ממד טקטי והכנה להתמודדות עם יריב ספציפי. לפני כל משחק מוריניו מאמן את שחקניו על פי השאלות הבאות.
א' – מה אנחנו עושים בכדור נגד X.
ב' – מה אנחנו עושים כשאין לנו הכדור נגד X.
ג' – מה אנחנו עושים בכדור במעבר מהגנה להתקפה נגד X.
ד' – מה אנחנו עושים בלי הכדור במעבר מהתקפה להגנה נגד X.
לכל שאלה ספציפית כזאת הוא גם מכין שחקן אינדיבידואל להתמודדות עם היריב שמולו. "כל שחקן מקבל די.וי.די של השחקן שנגדו הוא יתמודד הכי הרבה פעמים במהלך משחק", הסביר דקו, שהתאמן אצל מוריניו בפורטו. אגב, ונגר כמעט לא מתייחס ליריבה הבאה.
אמנם השיטה של מוריניו מכנית, מסובכת וקשה לתרגול - וייתכן שבגלל זה מוריניו לא מחזיק מעמד רב מדי באותה קבוצה, בטח שלא כמו ונגר "הנוח" יותר לשחקנים. אבל השיטה הזו הרבה יותר מוצלחת ולכן גם מאמנים רבים, כולל פפ גווארדיולה מברצלונה, אימצו אותה. ייתכן גם שבגלל שיטת האימון שלו מוריניו מעדיף לעבוד עם שחקנים "מוכנים" ולא שחקנים "עם פוטנציאל", כי שחקנים מוכנים פשוט יהפכו אצלו לטובים יותר.
הגיע הזמן?
ונגר הוא לא מאמן כמו מוריניו. זה בטוח. הוא איש חזון והיכולות שלו לטפח כישרונות לטווח הרחוק כנראה טובות יותר משל כל מאמן אחר. עם זאת, המתודה שלו כנראה כבר לא מתאימה יותר לאימון קבוצה בוגרת ברמות הגבוהות ביותר. שחקנים צריכים לדעת מה הם עושים וצריכים מאמן שאומרים להם מה עושים (קצת כמו שסזאר מילאנו, מאלף הכלבים אומר: "כל אחד צריך זכר אלפא". בגלל זה מאמנים כמו מאמן ווסט ברומיץ' סטיב קלארק, שעבד עם מוריניו, מצליחים להוציא מקבוצות כדורגל משחק משובח והישגי תוך זמן קצר.
על פי הדיווחים בצרפת, ונגר קיבל הצעה מפריז סן ז'רמן, עמוסת הכסף, להיות מנהל ספורטיבי אצלה. ייתכן שזה בדיוק התפקיד שהוא צריך לעשות בארסנל ולהעביר את מושכות האימון למאמן צעיר ומעודכן יותר.
