"ראיתי את המטבח ואני לא רוצה לאכול במסעדה הזאת יותר"

יואב כץ, הבעלים של הפועל חיפה מאז 2004, התחיל ברגל שמאל את ביקורו הראשון בקריית חיים, מגרש האימונים של הקבוצה. כץ, שקנה את הקבוצה מהמפרק, קלט לפתע שהארנק שלו לא עליו. לא עבר זמן רב וכץ החל להאשים שמישהו גנב לו את הארנק — עד שלבסוף חזר לרכבו ושם נמצאה האבדה. הסיפור, שאושר על ידי כמה אנשים שהיו באותו יום בקריית חיים, הפך עם השנים למעין אגדה אורבנית שמייצגת את מה שכץ הפך להיות: רואה חשבון וטייקון נדל"ן ישראלי־אמריקאי שהשתלט על קבוצת כדורגל ישראלית, ולא פעם מאשים את המקומיים בצרות שהוא או הקבוצה נקלעים אליהן.

יואב כץ: "מעולם לא עזרו לי בניהול הקבוצה. לצערי, היתה תקופה שהם עזרו במחלקת הנוער. אבל הם החליטו שלא מתאים להם, אז הם הלכו" צילום: ראובן כהן

חוסר החיבה ליואב כץ ולמה שהוא מייצג שכנע אוהדים רבים של הפועל חיפה לעזוב את הקבוצה בתחילת העונה שעברה ולהקים את הפועל רובי שפירא חיפה בליגה ג' (שכבר עלתה לליגה ב' ובימים אלו שוקדת על בניית אקדמיה). אבל זה קרה רק אחרי "הקש ששבר את גב הגמל". והקש הזה עלה הרבה מאוד כסף למספר לא מצומצם של אוהדי הפועל חיפה.

אוהדי הפועל חיפה. רבים עברו לליגה ג' צילום: ראובן כהן

"רצינו לחבק"

זה קרה דווקא אחרי מה שנראה היה כראשיתו של עידן חדש בין כץ לאוהדים. אחרי שנים של מחאות אוהדים נגד כץ וסכסוכים משפטיים, קבוצת אוהדים בראשות האוהד המפורסם ביותר של הפועל חיפה מודי בר און החליטה שצריך "לחבק" את כץ. להראות לו שאוהבים ומעריכים אותו ולהבטיח השקעת כספים גדולה במחלקת הנוער של הקבוצה — שבסופו של דבר תניב פירות למועדון בכלל ולכץ בפרט. האוהדים הזמינו אותו לארוחת ערב שבה, כנראה בפעם הראשונה שלו מאז הגיע לארץ, ישב עם אוהדים ואמר את שעל לבו.

"היינו 20 איש, ומטרתו של המודל שהצענו היתה למנוע את הפילוג ולקרב מחדש את המועדון לאוהדים ולהפך", אומר גורם שנכח בארוחה. "אמרנו לכץ, והוא הסכים: אנחנו ניקח עלינו את מחלקת הנוער. כך האוהדים ישמרו על העתיד של הקבוצה וגם יהיו מחוברים יותר לקבוצה הבוגרת. הקהילה תנהל את העתיד. הצענו לו שאנחנו נממן את מחלקת הנוער, שנתחזק את קריית חיים, שנשלם חשבונות, שנשווק את המחלקה בצורה שלנו. וגם הסכמנו שכל ההקצבות שמיועדות למחלקת הנוער — מאופ"א, פיפ"א, ההתאחדות, הטוטו, מרכז הפועל וכו' — יגיעו אלינו. אנחנו נשלים את השאר ואת ההפסדים כץ יכסה. כולם הסכימו על זה".

העקרונות שכץ ואנשי פרויקט הנוער הסכימו עליהם היו פשוטים: מחלקת הנוער תנוהל באופן נפרד ועצמאי מהבוגרים על ידי קבוצת אוהדים בשיתוף פעולה עם הקבוצה הבוגרת. ייפתח חשבון בנק נפרד למחלקה, וכל ההכנסות שמיועדות למחלקת הנוער יופקדו אליו. המחלקה תישא ב־90% מהוצאות אחזקת המגרש בקריית חיים, תקבל את ההכנסות מהחוגים ותשתתף ב־30% מההוצאות האדמיניסטרטיביות של המועדון (טלפון, אינטרנט, חיובי בנק, עורכי דין ורואי חשבון).

העיקרון החשוב ביותר הוא שבסוף כל עונה תיערך התחשבנות בין הצדדים. אם המחלקה תגיע להפסד תפעולי של יותר מ־200 אלף שקל, קבוצת הבוגרים תכסה את ההפסד. במקרה של רווח תפעולי, 50% מהרווח יועברו לקבוצת הבוגרים. זאת בכפוף לכך שקבוצת הבוגרים תשתתף מדי שנה בעלויות טיפול קיץ וטיפול חורף של הדשא (שזרוע) ורק לאחר שמתקן האימונים ישופץ.

העקרונות עליהן חתמה הפועל חיפה עם אוהדיה

"תנועת נוער עם כדור"

הפרויקט היה ייחודי וראשוני. הפנים שלו היו של בר און, ומספר לא קטן של משקיעים רבי־עוצמה הצטרפו אליו. דיברו שם על "תנועת נוער עם כדור", שבה הילדים והנוער יתאמנו וישחקו בסביבה נעימה, נקייה וחייכנית. "תבלו", כמו שבר און נוהג לומר. המטרה הסופית היתה שהאוהדים כולם יהיו שותפים בתוכנית, יהיו חלק ממחלקת הנוער — וידאגו לעתיד המועדון שלהם. "האמנו שנקבל שיתוף פעולה מלא מהמועדון, כי יש לו אינטרס ספורטיבי וכלכלי שמחלקת הנוער תפרח ותגדל במינימום השקעה מצדו", אומר אחד המשקיעים, "ממש בנינו מודל לשיתוף הציבור בשקיפות מלאה".

ההשקעה הראשונית היתה במתקנים עצמם. התמונות מקריית חיים לפני הפרויקט מראות שהאזור של האצטדיון הוזנח לחלוטין. אשפה ועשבים שוטים על היציעים ומשטח דשא במצב מזעזע. משרדי המועדון גם כן נראו כמו בניינים שלא שופצו מאז תקופת המנדט הבריטי. בסיוע שבח הנדסה הציגו האוהדים תוכנית שיפוץ ופיתוח מרשימה. התחילו עבודות בשטח ונעשה שיפוץ ראשוני. שבח הנדסה הביאה מבנים חדשים בעלות של כמה מאות אלפי שקלים. יותר מ־300 אלף שקל גויסו מהאוהדים, והילדים במחלקת הנוער קיבלו יחס שונה לחלוטין — מושקע וחייכני. הורים הרגישו בשינוי וגם האוהדים. הסמל של הפרויקט היה חמוד ביותר, מעין הומאז' לכריש של הפועל חיפה: כרישונים מתחת לכדור, סמל שמזוהה עם זה של הקבוצה הבוגרת. "פרויקט הנוער של הפועל חיפה", הכריזו העלונים שחולקו בבתי ספר ובמתנ"סים של חיפה. "דואגים לילדים, עולים לבוגרים". "זו היתה הרוח של הפרויקט. להיות ולעבוד עם הקבוצה הבוגרת על העתיד שלה. קהילה שתגדל את הכרישים הצעירים", אומר משקיע במיזם החברתי.

אבל כמעט כמו תמיד בהפועל חיפה, המציאות היתה טובה מדי לזמן קצר מדי. ההסכם נחתם לפני שנתיים, ביוני 2013. חשבון הבנק נפתח באוגוסט 2013, וקבוצת האוהדים שניהלה את מחלקת הנוער החלה להשקיע כספים במחלקה. אלא שהיא לא קיבלה את הסכומים שהיתה אמורה לקבל.

מבדיקה עם הבקרה התקציבית המחלקה היתה אמורה לקבל 187 אלף שקל מהטוטו לנוער ו־220–250 אלף שקל מאופ"א. זאת ועוד, קבוצת הנוער היתה אמורה לקבל סכום נכבד מעיריית חיפה וגם ממרכז הפועל. אבל הכספים הללו לא הגיעו.

"שלחנו ליואב כץ כמה פעמים דרישות לסכומים הללו", מספר אחד ממנהלי הפרויקט. "שיחות טלפון ומיילים שבהם דרשנו שיועבר לפרויקט הנוער הכסף שמגיע לנו". אבל הם לא קיבלו. ולא רק שהכסף הזה לא הגיע — כץ, בכובעו כבעלי הפועל חיפה, ביקש כסף מאנשי הפרויקט בגין הוצאות שלדבריו שולמו על ידיו ביוני, יולי ואוגוסט. הוא דרש 284,294 שקל ולאחר מכן הוריד את הדרישה ל־203,946 שקל. בקשה דומה הועברה מכץ לפרויקט לתקופה שבין יוני 2013 לינואר 2014. סך הכל הדרישה המקורית של כץ מפרויקט הנוער עמדה על 638,615 שקל — זו תוקנה ל־512,674 שקל ובפועל מגיעים לכץ 427,027 שקל (תשלומי תחזוקת מגרש וכו' שנעשו על ידיו).

מגרש קריית חיים לפני העבודות של שבח הנדסה. הפועל חיפה גם לא שילמה על המתקנים שחברת שבח הנדסה התקינה בקריית חיים

"בכל חודש הוא דיווח על השתתפותה של קבוצת הבוגרים בעלויות פרויקט הנוער. כך יצא שהיינו צריכים לשלם 10% משכר המנכ"ל, 20% משכר המזכירה, אחוזים מחשבונות המים, החשמל וכו'", מסביר רואה חשבון שהיה מעורב בפרויקט. "הוא הנחית עלינו עלויות מחשבים, עורכי דין; זה מה שהוא רוצה על ההשתתפות שלו בפרויקט הנוער, ואנחנו מסכימים. העניין הוא שאנחנו שילמנו את כל מה שהיינו צריכים לשלם והיינו הכי פתוחים איתו, והוא לא".

הפועל חיפה של כץ מעולם לא העבירה את סכום הכסף שהיה אמור להגיע לידי מחלקת הנוער, שעל פי הערכות עמד על יותר מחצי מיליון שקל. כך למשל טען כץ שהעירייה העבירה 62,679 שקל בלבד — אף שבשנים הקודמות קיבלה מחלקת הנוער מהעירייה 170 אלף שקל בשנה, ואף שלטענת העירייה גם בעונה המדוברת הועברו למחלקת הנוער 170 אלף שקל במזומן לצד הטבות מהטוטו. כץ טען שהגיעו 187 אלף שקל מכספי הטוטו, ובטוטו אישרו את המספרים — אלא שגם כספי העירייה וגם כספי הטוטו לא הגיעו למחלקת הנוער.

להערכת הבקרה התקציבית, 250 אלף שקל נוספים היו אמורים להגיע למחלקה מאופ"א, אך גם סכומים אלה לא הועברו מהפועל חיפה של כץ לפרויקט הנוער. כך גם לגבי כספים שהועברו ממרכז הפועל והכנסות משחקני נוער המשחקים בבוגרים. הפועל חיפה גם לא שילמה על המתקנים שחברת שבח הנדסה התקינה בקריית חיים.

. הסמל של פרויקט הנוער. "כרישונים"

הפסידו חצי מיליון שקל

ההפסד התפעולי של פרויקט הנוער בעונת 2013/14 עמד על 495,176 שקל. לפי ההסכם בין קבוצת המשקיעים בפרויקט לבין הפועל חיפה, הקבוצה צריכה להעביר להם לכאורה 295,176 שקל. אלא שלדברי אחד ממנהלי הפרויקט, "על פי הסכומים האמיתיים שהתקבלו מהטוטו ומהגורמים האחרים, הפועל חיפה חייבת לפרויקט אלפי שקלים רבים נוספים.

"כץ מעולם לא העביר ולו שקל אחד לפרויקט הזה, וקבוצת הבוגרים התאמנה באצטדיון בקריית חיים מבלי לשלם ולו שקל אחד באחזקתו", אומר הגורם. מתקן האימונים, אגב, לא עמד בתקני משרד התמ"ת לצורך פתיחתו בתחילת העונה, ואלמלא השקעת מאות אלפי שקלים בו מצד פרויקט הנוער, גם הבוגרים וגם הנוער היו נותרים ללא מתקן אימונים.

"סך הכל כץ עשה עלינו סיבוב של כ־1.2 מיליון שקל", אומר אחד המעורבים. "פרויקט הנוער ניהל היקף פעילות של 1.7 מיליון שקל והשקיע כ־400 אלף שקל במבני קבע. אבל יותר מהכסף, הכי כואב שנתנו את הנשמה — באמת, בלי קלישאות. נתנו את הנשמה שלנו לזה מתוך מטרה לתת, והוציאו לנו את המיץ. זה אוכל אותנו".

המעורבים בפרויקט הנוער מדברים במונחים של "לב שבור". "באנו באהבה גדולה למועדון ועם תמימות מסוימת, שאם נחבק את כץ הוא יראה לנו שהוא לא מה שאומרים עליו", אומר אחד המעורבים בפרויקט. "אבל נשארנו עם לב שבור וחור בכיס. ובגלל מה שקרה, אוהדים רבים עזבו את היציעים ופתחו את הפועל רובי שפירא חיפה".

יונה יהב. כץ טען שהעירייה העבירה 62,679 שקל בלבד — אף שבשנים הקודמות קיבלה מחלקת הנוער מהעירייה 170 אלף שקל בשנה, ואף שלטענת העירייה גם בעונה המדוברת הועברו למחלקת הנוער 170 אלף שקל במזומן לצד הטבות מהטוטו צילום: ענר גרין

נישט גפרלך

בשיחה עם כץ, בעלי הפועל חיפה טוען ש"מעולם לא עזרו לי בניהול הקבוצה". הוא מוסיף: "לצערי, היתה תקופה שהם עזרו במחלקת הנוער. אבל הם החליטו שלא מתאים להם, אז הם הלכו".

מה קרה? למה הם הפסיקו?

"הם החליטו שלא מתאים להם. נישט גפרלך. זה 'לא נורא' ביידיש. 'לא נורא' שהוא ציני קצת".

הכסף שמגיע למחלקת הנוער גדול יחסית. הטוטו, למשל, העביר קרוב לרבע מיליון שקל למחלקת הנוער.

"אני לא יודע על זה. אני לא חושב שאתה יודע על מה אתה מדבר. אני חושב שאתה טועה. אני חושב שאתה לא יודע על מה אתה מדבר".

בינתיים, רשימת השחקנים שהיו יכולים להיות בקבוצה הבוגרת אבל נמכרו או שוחררו ארוכה ומתארכת. אופק אנטמן, שוער קבוצת הנוער המצוינת של קריית שמונה; עודד אלקיים, מגן קריית שמונה שהוזמן לסגל הנבחרת הבוגרת; אדי גוטליב, שנחשב לבלם העתיד של נבחרת ישראל; עאהד עזאם, קשרה האחורי של קריית שמונה; והנבחרת הצעירה — חנן ממן מבית"ר ירושלים; אופיר מזרחי, שגם כן משחק בקריית שמונה; ושחר הירש, השחקן המצטיין של הנוער של מכבי חיפה שמושאל להפועל פתח תקווה.

הפועל רובי שפירא כבר עלתה מליגה ג' לליגה ב' והיא מביאה כמה מאות אוהדים ומדי פעם אלפים למשחקים. "אני כבר לא יכול לאהוד את הפועל חיפה", אומר אחד המוערבים בפרויקט. "ראיתי את המטבח ואני לא רוצה לאכול במסעדה הזאת יותר".

השאלה הגדולה היא למה כץ משקיע כל כך הרבה בקבוצה? הרי על פי דבריו ודברי הבקרה התקציבית, הוא מפסיד כסף על הפועל חיפה וצריך להכניס את ידו לכיס כדי לממן את הפסדיה. וההכנסות לא עולות — בטח אחרי שחלק ניכר מהאוהדים עזבו לקבוצה האלטרנטיבית. לפי הבקרה התקציבית, כץ משקיע בקבוצה בין 3 ל־5 מיליון שקל בעונה, ולפעמים יותר. הוא עצמו טוען שהוא שם "הרבה יותר", אך לא מוכן לפרט, ומוסיף שהוא משקיע בין 3 ל־4 שעות ביום בקבוצה.

מה הוא מקבל בתמורה? את החשיפה לעסקיו הוא לא יכול למנף כאן, במיוחד כשמביאים בחשבון שאתר חברת הנדל"ן שלו בארה"ב חסום בישראל (ולא במדינות אחרות). הסבר רווח הוא שכץ מתהדר בבעלות על הפועל חיפה כדי להרשים שותפים בארצות הברית. בכל זאת, להיות בעלים של קבוצת כדורגל ב"פרמיירליג הישראלית" נשמע מרשים. אבל ספק אם זה שווה השקעה של 5–3 מיליון שקל מדי שנה, וכץ עצמו אומר שאינו מדבר על הקבוצה עם אנשים בחו"ל.

למה אתה שם הרבה כסף?

"הכדורגל הישראלי אינו עסק. זו פילנתרופיה".

אף אחד לא עוזר לך?

"לצערי לא".

האם הפועל חיפה פוגעת בעסקים שלך?

"זה לא פוגע. ברגע שזה יפגע אני אקום ואלך".

האם זה עוזר לעסקים שלך?

"לא, לא, בהחלט שלא. יש כאלו שזה מאוד עוזר להם. יש ישראלים שזה מאוד עוזר להם. יוצר להם קשרים, חשיפה. לי זה לא עוזר".

מודי בר און, אחד ממובילי הפרויקט. "סך הכל כץ עשה עלינו סיבוב. פרויקט הנוער ניהל היקף פעילות של 1.7 מיליון שקל והשקיע כ־400 אלף שקל במבני קבע. אבל יותר מהכסף, הכי כואב שנתנו את הנשמה. באמת, בלי קלישאות"

"מתמחים בשמירת הון"

חברת החשבונאות של כץ, Katz and Co., ממוקמת בוושינגטון, ובאתר שלה נכתב שהיא משרתת יחידים ותאגידים באזור ומסביב לעולם כבר יותר מ־30 שנה. "החברה הוקמה ב־1981 על ידי יואב כץ, ומאז פיתחנו תדמית כבעלי יכולות חשבונאות אגדיות ופקחות עסקית חדה". לפי Katz and Co., "אנחנו מתמחים בשמירה על ההון על ידי הכנה אגרסיבית ומדויקת למסים והענקת שירותי תכנון עסקי נרחבים". השורה התחתונה היא: "המקצוענים שלנו ימקסמו את יכולת השמירה על ההון שלך בכל מצב".

האם סביר שרואה חשבון עם יכולות אגדיות ופקחות עסקית חדה ישקיע כל כך הרבה כסף אישי בהפועל חיפה, עסק כושל לכל דבר? כנראה זו "פילנתרופיה".

תגובת הפועל חיפה: "אנו מודים מכל הלב לכל החבר'ה הטובים מפרויקט הנוער שהגיעו כדי לתרום מזמנם, ניסיונם וכספם לניהול וקידום מחלקת הנוער, ונוכחו לדעת שמדובר במשימה לא קלה.

"עשרות רבות של ניסיונות ליצור עמם קשר, בטלפון ובמייל, כדי להיפגש ולהאריך את הקשר לא זכו כלל למענה מצדם. אנו דוחים מכל וכל את הטענות כאילו אנו חייבים להם כספים, ולדעתנו הם אלה שחייבים לנו כספים. ועדיין, היינו שמחים לראות אותם חוזרים למועדון".

שקל

הסכום שמבקש פרויקט הנוער מיואב כץ לכיסוי הוצאות שוטפות

מיליון שקל

היקף הפעילות של פרויקט הנוער בעונת 2013/14

אלף שקל

הסכום שהשקיעה, לטענתה, קבוצת המשקיעים בפרויקט הנוער במבני קבע במתקן האימונים בקריית חיים