סוליסט, מנותק וטכנופוב - ככה ייראה מאמן הנבחרת הבא?

כל כך הרבה מדובר בזמן האחרון על זהות מאמן נבחרת ישראל הבא, כולל דיונים לגבי מועמדים שונים וביקורת על ההשתהות במינוי מאמן. הבעיה היא שדנים בדברים הפחות חשובים. 

אלישע לוי וראובן עטר. מי מהם "טכנולוגי"? צילום: ראובן שוורץ

אז בואו נעשה קצת סדר.

כמו בכל גיוס של מועמד למשרה, צריך להתחיל בהגדרת המשרה והמאפיינים הייחודיים שלה. להבדיל ממאמן קבוצה, מאמן נבחרת רואה את השחקנים לפרקי זמן מועטים. הוא צריך בעיקר לבחור את השחקנים המתאימים בזמן נתון ולהיות גורם סמכות ומוטיבטור, עיינו ערך אלי גוטמן שהיה בעל צורך שליטה גבוה המתאים יותר לאימון קבוצה ולא בהכרח התאים לנבחרת.

את זה אני חושב כבר הפנימו כולם. מה שפחות מובן הוא התשובה לשאלה איך בכל זאת נבחרת צריכה ויכולה לשחק בשיטה מסודרת וסגנון משחק מתאים? כדי להשיג זאת צריך להנהיג סגנון משחק אחיד לנבחרות ישראל בגילאים הצעירים יותר ובחירה וזימון השחקנים הצעירים הנכונים והמתאימים לסגנון שימשיכו לנבחרת הבוגרת.

רציונל זה מוליד שתי תובנות חשובות; האחת, המינוי של ניר לוין כמנהל הטכני חשוב פי כמה מונים מזהות מאמן הנבחרת הבא כיוון שניר יהיה זה שאחראי על התווית הדרך והכנת שחקני העתיד לנבחרת הבוגרת. התובנה השניה היא שמאמן הנבחרת צריך להיות כזה שיודע לעבוד בשיתוף פעולה שיבטיח מעבר מדורג ומנוהל של שחקנים מהנבחרות הצעירות לנבחרת הבוגרת והמשך עבודה על פי השיטה והסגנון שייבחר.   

נבחרת ישראל. קודם כל צריך דרך צילום: ראובן שוורץ

הקץ למאמנים סוליסטיים

יתרה מכך, התהליך התקין הוא להגדיר את סגנון ושיטת המשחק תחילה ורק אח"כ למנות מאמן שמתאים לסגנון זה. הדיון לגבי סגנון ושיטת המשחק הרצויה מצריך כתבה נפרדת אבל ההתאמה לאופי המאמן קריטי. עד כדי קריטי כדי שנבין שצריך להסיט את הזרקור מהעיכובים בזהות המאמן לעיכובים במינוי פרננדו היירו או דמות מקצועית מחו"ל שבאמצעותה נגדיר את הדרך הרצויה. זהו למעשה העיכוב הבעייתי. זהות המאמן היא השאלה המשנית ולא הראשונה.

מעבר לכך צריך לשאול במה יהיה לנבחרת ישראל יתרון על פני נבחרות אחרות. אנחנו פחות מהירים, פחות פיזיים וגם בטכניקה השחקן הישראלי הוא אוברייטד. כמובן שצריך להמשיך ולשפר פרמטרים אלו אבל בעיקר צריך להבין במה השחקן הישראלי יכול להיות עדיף על פני עמיתו האירופאי. בהייטק התשובה ברורה – המהנדס הישראלי יצירתי יותר ונועז יותר. הכיוון של המשחק הולך לשם - משחק מהיר בו נדרש מהשחקן לקבל החלטות במהירות, יצירתיות וראייה מערכתית. זהו גם אחד הפרמטרים המרכזיים לפיהם צריך לזהות ולזמן שחקנים לנבחרות הצעירות.

זהו גם החיבור החשוב שצריך לקבוע את זהות המאמן הבא. מאמן של נבחרת חושבת צריך להיות אדם חושב. ויצירתי. ופתוח ללמידה. הוא לא חייב להיות פילוסוף דגול אבל כזה שמבין את החשיבות בפיתוח שריר המוח לא פחות מפיתוח שרירים אחרים בגוף. כאן גם נכנסת לתמונה הטכנולוגיה. בזמן האחרון מתרחשת בספורט לא פחות מאשר מהפכה טכנולוגית. יותר ויותר אנשי טכנולוגיה בארץ ובעולם מבינים את הפוטנציאל העסקי הטמון בתחום הספורט ונכנסים לתמונה. הקהל הרחב עדיין לא מרגיש זאת אבל יתחיל להרגיש זאת מאוד מהר. הסנונית הראשונה בישראל החודש הייתה רכישת חברת Replay הישראלית (טכנולוגיה שמאפשרת לצופים בבית לצפות בהילוכים חוזרים מזווית שונות) על ידי אינטל ובהמשך יכנסו לתמונה חברות אחרות שעוסקות בשיפור ביצועי ספורטאי.

בעולם זה כבר העלה הילוך בעיקר ב 2015 ובארץ יש כמה חברות ישראליות חזקות מאוד. סופסוף ההייטק בו יש לישראל יתרון יפגוש את הכדורגל ואנחנו חייבים למנף זאת. זה כבר קורה – חברות ישראליות כדוגמת ACE ואחרות משפרות תהליכי קבלת החלטות אצל שחקנים, רק שחבל שזה קורה בעיקר בעולם ופחות בארץ. המאמן הבא לא צריך להיות טכנולוג גדול אבל מספיק חכם ופתוח להבין שהמהפכה הבאה תגיע משיפור שריר המוח של שחקניו ולקדם זאת בכל מאודו. ההתאחדות לכדורגל צריכה להבין שהיא בפתחה של מהפכה טכנולוגית ולהיות הקטר בהכנסת טכנולוגיות אלו. זה צריך להיות המיקוד הבא של ההתאחדות.

לסיכום, מינוי מאמן לנבחרת ישראל זו החלטה חשובה אבל יש כמה שאלות ותהליכים קריטיים וחשובים לא פחות. העולם משתנה מול עיננו, השאלה היא האם ההתאחדות לכדורגל תבין שהיא צריכה להתאים עצמה לכך ולמנות מאמן מתאים על רקע שינויים אלו.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות