הלונדונים מוותרים על חלום הבית ועוברים לגור בסירות

מחירי הנדל"ן בבריטניה זינקו בשנת 2013 בקצב המהיר ביותר זה חמש שנים. מחיר ממוצע של דירה בבריטניה הוא 175 אלף ליש"ט והמחירים בלונדון - ובעיקר קרוב למרכז העיר - גבוהים הרבה יותר. בעקבות המצב, לרוכשי הדירות יש שתי ברירות: להשלים עם המחיר הגבוה ולקנות דירה קרוב למרכז, או להתפשר ולרכוש דירה בפרברי שינה שמחייבים נסיעות ארוכות ברכבת.

רוזמרי (70), פנסיונרית, החליטה לבחור באפשרות שלישית, אשר בחודשים האחרונים קוסמת ליותר ויותר לונדונים שאינם מוכנים לגור רחוק מהמרכז, אבל גם לא רוצים לשלם הון עתק על דירה: רוזמרי החליטה לגור בסירה שעוגנת בתעלת ריג'נטס שבמרכז לונדון. "התקציב שלי היה די טוב, אבל לא יכולתי למצוא משהו במחיר שרציתי", היא מספרת ל"כלכליסט" ומזמינה אותנו לבקר בסירה שלה.

בתי סירה בלונדון. רובם עוגנים בתעלת ריג'נטס, שנחנכה ב-1820 צילום: יואב בורנשטיין

כמו דירה רגילה

מבפנים, הסירה נראית כמו דירת 3 חדרים רגילה, מרווחת ומרוהטת ברמה גבוהה, עם מקלחת ושירותים. מול הספה בוערת אח שהופך את החורף הלונדוני לחוויה נעימה (הטמפרטורה בחוץ היא 6 מעלות). רוזמרי מתבוננת על הברווזים ששוחים ליד בית הסירה שלה וצוחקת כשאני שואל אותה כמה שילמה עבור התענוג. "הוצאתי 150 אלף ליש"ט", היא אומרת, "זו סירה חדשה שנבנתה בשבילי לפני שנה וחצי, אחרי שגרתי 15 שנה בחו"ל". הדירות שמשקיפות על הסירה של רוזמרי נמכרות על פי רוב במחיר של כמיליון ליש"ט, המשקף את המיקום שלהן קרוב מאוד למרכז העיר ואת הנוף לתעלה.

דיירת בבית סירה. "מוציאה בערך 100 ליש"ט בחודש על דלק" צילום: יואב בורנשטיין

ובכל זאת, במה שונים החיים על סירה ולא על קרקע?

"הם לא שונים כל כך. יש לי כל הנוחיות שצריך: הסקה מרכזית, מקלחת והכל. יש לי גם חופש לנוע ממקום למקום. הייתי עם הסירה בתמזה ויש לי שכנים חדשים בכל שבועיים־שלושה. אני מוציאה בערך 100 ליש"ט בחודש על דלק למנוע, שמספק לי גם חשמל. האמת היא שאני לא מתגעגעת לשום דבר בחיים על הקרקע". מגורים במרכז לונדון, מציינת רוזמרי, "נותנים לי את החופש ללכת לאן שאני רוצה: לגלריות, למסעדות ולבתי קולנוע".

איך השכנים?

"נהדרים, ומתחלפים כל הזמן. מחר באים לכאן חברים מקינגס קרוס, וגברת אחרת מגיעה מווסטבורן פארק. עד מחר נהיה שלושתנו כאן, אם אף אחד לא יתפוס לנו את המקום. פגשתי המון אנשים נהדרים".

פנים בית הסירה צילום: יואב בורנשטיין

את התעלות הראשונות בנו בבריטניה במאה ה־18, והן מילאו תפקיד חשוב במהפכה התעשייתית: הן אפשרו העברה מהירה ויעילה יותר של סחורות ממקום למקום בעיר. כיום, הן משמשות בעיקר את דרי הסירות או את מי שרוצים להרגיש קצת כאילו הם נמצאים באזור כפרי, אף שהם באמת במרכז העיר. כלי התחבורה ששימשו להעברת הסחורות נקראו "סירות צרות" (Narrow Boat), שרוחבן בערך 2 מטרים. הסיבה לכך שהן צרות היא כדי שיוכלו לעבור בבטחה בכל התעלות. תעלת ריג'נטס, שבה מתגוררים רוב בעלי הסירות בלונדון, נחנכה בשנת 1820 וחיברה את נהר התמזה שחוצה את העיר לרשת של תעלות בכל רחבי אנגליה.

היום, לפי הערכה של אגודת בעלי סירות המגורים בבריטניה, 15 אלף איש ברחבי המדינה חיים על פני המים, רבים מהם בלונדון. British Waterways, הגוף האחראי על הפעלת רוב התעלות בבריטניה, מעריך כי מדובר רק ב־6,500 דרי סירות.

מטבח בבית סירה צילום: יואב בורנשטיין

אינפו

הסיבה להבדל בין ההערכות נובעת כנראה מכך שבחלק מהמקומות אסור לבעלי הסירות להתגורר, אך הם עושים זאת למרות האיסור. בעלי סירות שמעוניינים לעגון במקום אחד יותר משבועיים צריכים לרכוש רישיון עגינה. רשימת ההמתנה לרישיונות כאלה במרכז לונדון ארוכה מאוד ועלות רישיון כזה עשויה להגיע ל־12 אלף ליש"ט בשנה. בעלי הסירות שפגשנו מעדיפים שלא לרכוש רישיון כזה ולעבור ממקום למקום על התעלה. באופן שאינו טיפוסי כלל לתושבי לונדון, הם הזמינו אותנו לשבת בסלון הצף שלהם ודיברו בחופשיות על חייהם.

"לא פגשתי כאן הרבה אנשים שעובדים מ־9 עד 5", מספרת בלאנקה, צעירה מספרד שגרה שנים בלונדון והחליטה לעבור לסירה באביב האחרון. "רוב האנשים שגרים כאן עובדים בעבודות לא שגרתיות. אני עבדתי כמורה לספרדית וכמפיקה אמנותית, ועכשיו אני לומדת. אני עובדת רק כמה שעות בשבוע".

"זה מספיק לי כדי לחסוך כסף ולשלם את החשבונות. זה שונה מאוד מאנשים שחייבים לעבוד כי הם צריכים לשלם כל כך הרבה. מי שלא צריך לשלם, כמונו, עושה מה שהוא רוצה".

את הסירה, שאותה בלאנקה חולקת עם החבר שלה, הם קנו ב־30 אלף ליש"ט. רוחב הסירה הוא 2 מטרים ואורכה 20 מטרים. היא כוללת סלון קטן (מרווח) עם אח, מטבח, מקלחת, שירותים, חדר המשמש כארון וחדר שינה קטן. כמו בסירות רבות מסוג זה, המנוע הוא מנוע ישן של מונית לונדונית שחורה. בלאנקה מזמינה אותנו לכוס תה בסלון שלה, שנמצא כרגע בקמדן טאון, מרחק הליכה מאולפני MTV.

זזים במקום לשלם דמי עגינה

"כשאני גרה פה אני מרגישה כאילו אני נמצאת באזור כפרי. זה מאוד נעים. הקהילה נהדרת ואני אוהבת את זה. בשבילי זה כמו לחזור לשורשים — לראות את העצים ואת המים. הרבה יותר ירוק כאן. כרגע, הסירה נותנת לנו הזדמנות לחסוך כסף ולהיות חופשיים בלונדון. עם הכסף שנחסוך כאן אנחנו מתכננים לקנות חלקת אדמה במקום שטוף שמש כלשהו".

גם לבלאנקה, כמו לרוזמרי, אין רישיון עגינה, והיא אינה יכולה להישאר עם הסירה במקום אחד: "אנחנו צריכים לזוז בכל שבועיים. זה מרגש עבורי לזוז ממקום למקום ולפגוש אנשים חדשים. זה מאוד מרענן".

אילו הוצאות יש לכם?

"החיים על סירה ממש זולים. אם אתה יכול להרשות לעצמך את המחיר של סירה, אתה לא צריך לשלם יותר שכר דירה. אתה צריך לשלם אגרות וקצת עבור הדיזל, וזה הכל. יש לנו חברים שקנו סירות גם ב־10,000 ליש"ט, אבל אותן צריך לשפץ". בלאנקה מספרת שהחשבונות מגיעים ל־100 ליש"ט לחודש ומתחלקים בינה לבין החבר שלה.

לא קר לכם בחורף?

"בחורף קר קצת, אבל האמת שעם האח זה דווקא נחמד. מכיוון שאני מדרום ספרד אני אוהבת שהבית יהיה ממש חם".

אורח החיים שבלאנקה מתארת הוא שלו הרבה יותר מהחיים של רוב האנשים במרכז לונדון ובפרבריה. אפילו יותר מכך - להיעדרו של המרדף אחרי שכר הדירה יש השפעה גם על המצב הנפשי. "כשאתה גר בדירה נורמלית אתה נמצא ליד אנשים שעובדים הרבה ואתה מרגיש את הלחץ באיזשהו מקום. הקהילה פה מאוד מרגיעה. אפילו אם גשום ומעונן, אתה יושב ונרגע ליד האח שלך".