צמיחה חברתית

המשבר הכלכלי האחרון יצר בלבול בהנחות היסוד של התיאוריות הכלכליות ששימשו את מקבלי ההחלטות בבואם לבחור דרכים לניהול המשק.

כתוצאה מהמשבר, השיטות והגישות שהיו מקובלות בעבר נפסלות לעתים בהינף יד ובמקומן מוצעות שיטות חדשות שבמקרה הטוב הצליחו רק במקומות בודדים ובתנאים מאוד מסוימים, ובמקרה הפחות טוב כלל לא יושמו במציאות או שישומן נכשל.

בסופו של יום, בעיית הגירעון הממשלתי מסתכמת בשאלה מי ישלם אותו - למי הממשלה תעביר פחות כספים או מי ישלם יותר מסים. סוגיית נטל המס מסעירה את הדיון הציבורי ומעורבים בה שיקולים כלכליים, שיקולים של צדק חברתי, רווחת הציבור ורמת השירותים הניתנת על ידי הממשלה. האם להגדיל את מס ההכנסה או את המסים העקיפים? האם להטיל את כובד הנטל על עשירים או על חברות עסקיות? האם למסות נדל"ן? שאלות אלו נדונות בהרחבה והדעות חלוקות.

בהקשר התפרסם לאחרונה מחקר על ידי קרן המטבע הבינלאומית בנושא מדיניות המס הרצויה. המחקר "Tax Composition and Growth: Abroad Cross-Country Perspective" שבוצע על ידי שני חוקרים בשם Santiago Acosta-Ormaecheaו-JiaeYoo בדק 69 מדינות במשך 40 השנים האחרונות ובחן איך השינויים במרכיבי המס השונים השפיעו על הצמיחה באותן מדינות.

מסקנות המחקר שופכות אור על חלק מהשאלות, אך אנחנו חוששים שחלק מהפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות לא ירצו לשמוע אותן. ראשית, המחקר מצא ששיעור המס עולה ככל שהמדינה עשירה יותר. כמו כן, ככל שהמדינה עשירה יותר כך כובד המשקל במערכת המיסוי עובר למסים ישירים.

יחד עם זאת, המחקר מצא שהעלאת המסים הישירים, כגון מס הכנסה, תוך הורדת מסים עקיפים ומסי רכוש, משפיעה לרעה על הצמיחה הכלכלית לנפש. המרשם הטוב ביותר לשיפור הצמיחה הוא הגדלת המע"מ ומסי קנייה אחרים והורדת מס הכנסה. עוד מצאו החוקרים שהקטנת מס הכנסה והגדלת מס רכוש משפיעות באופן חיובי מאוד על הצמיחה לנפש.

איך מסקנות המחקר רלוונטיות למציאות הישראלית של ימינו?

הרצון להטיב עם השכבות החלשות ולצמצם את אי השוויון הן משימות חשובות מאוד של הממשלה. אולם, מקבלי ההחלטות צריכים להיות מודעים לכך שהעלאת מס הכנסה ומסים ישירים אחרים כגון מס בריאות או תשלומי ביטוח לאומי, פוגעים בצמיחה הכלכלית.

צדק חברתי עלול להתנגש עם התפתחות כלכלית ולכן כל שינוי במערכת המיסוי שמטרתו הגברת שוויון, צריך להיעשות בזהירות. למרות שהטענה לגבי חלוקה לא שוויונית של פירות הצמיחה מוצדקת במקרים רבים, צריכים גם לזכור שירידה בצמיחה הכלכלית פוגעת קודם כל בשכבות החלשות באוכלוסייה.

המחקר דווקא מצביע על מקור הכנסה אפשרי לממשלה שהפעלתו לא בהכרח תאט את הצמיחה. כפי שכבר ציינו, במחקר נמצא שהעלאת מסי רכוש תוך הקטנת מס הכנסה משפיעה לחיוב על הצמיחה הכלכלית. במצב בו נמצא שוק הנדל"ן בישראל, הכבדת נטל המס על המשקיעים בנדל"ן עשויה לגרום לגידול בהיצע ולירידה במחירי הנדל"ן. העלאת מסי הנדל"ן יכולה דווקא להקטין את אי השוויון בחברה. כמובן, שכמו בכל שינוי במערכת המס, גם במסי הרכוש, השינויים צריכים להתבצע בזהירות. צעדים נמרצים מדי עלולים לגרום יותר נזק מתועלת ולהביא לפגיעה בשוק השכרת הדירות ולירידה חדה מדי במחירי הדירות אשר עלולה להוביל לפגיעה בצמיחת המשק.