הרשויות הקטנות יסבסדו את שכר הטרחה של הגדולות

פרקליטות המדינה מבקשת מבית המשפט העליון להורות למייצגים בתביעת הענק של הרשויות המקומיות נגד המינהל, להגיש הבהרה שתפרט אם קיבלו סכומי שכר טרחה מהרשויות במהלך ניהול התיק המשפטי. לפי עמדת הפרקליטות, אם ההבהרה תעלה ששולם שכר טרחה, "אז מובן שיהיה מקום להפחיתו מתשלום שכר הטרחה שנפסק" ולהעביר את הכסף שהופחת לרשויות המקומיות. עוד מתברר ממסמכים שהוגשו לבית המשפט כי הרשויות הקטנות, שרובן מייוצגות על ידי הרצוג פוקס נאמן, יספגו תשלום גדול יותר של שכר טרחה לעומת הרשויות הגדולות. 

מיליונים שולמו ללא ידיעת העליון

שכר הטרחה האסטרונומי שפסק ההרכב בראשות נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס נחשף ב"כלכליסט" ב־5 בדצמבר. אז פורסם שהסכום הכולל יעמוד על 78 מיליון שקל, אך מתגובה שהוגשה לעליון בימים האחרונים עולה ששכר הטרחה שנפסק גבוה יותר ועומד על 83.5 מיליון שקל. מרבית הסכום תועבר לרו"ח בועז מקלר ולעו"ד חיים פרוכטר, שייצגו 142 רשויות מקומיות ויקבלו 44.6 מיליון שקל. במקביל יקבלו משרד הרצוג פוקס נאמן וחברת בונוס בראשות רו"ח אריה גולדיאן 32.5 מיליון שקל בגין ייצוג 60 רשויות מקומיות.

נשיא העליון אשר גרוניס. יידרש להיכנס בעובי הקורה צילום: אלכס קולומויסקי

הסכום שפסק העליון עומד על 8.6% ובתוספת מע"מ לסכום של 830 מיליון שקל, שאותו יעביר מינהל מקרקעי ישראל ל־200 הרשויות המקומיות בהתאם להסכם הפשרה בתביעת הרשויות נגד המינהל.ב־9 בדצמבר נחשף ב"כלכליסט" שרו"ח מקלר ועו"ד פרוכטר קיבלו שכר של מיליוני שקלים על שירות נוסף, "תיקון טעויות" שהעניקו לרשויות שייצגו, ובמסגרתו העביר המינהל כסף לרשויות ללא תביעה משפטית, והרשויות שילמו שכר טרחה. לאחר חשיפת "כלכליסט" הגיש עו"ד ליאור דגן בקשה לעליון בשם ארבע רשויות, שבראשן עיריית חבל מודיעין, ובה ביקש שהנשיא גרוניס יבהיר שיש לקזז משכר הטרחה את כל הסכומים ששולמו למקלר ולפרוכטר על "תיקוני הטעויות".

הנשיא גרוניס הורה לצדדים המעורבים להגיש את תגובתם. ראשונים להגיב היו מקלר ופרוכטר, שביקשו לסלק את בקשת דגן והאשימו אותו בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. לפי טענתם, העובדה שהם העניקו לרשויות שירות של בדיקות טכניות ובגינן קיבלו שכר טרחה באחוזים לפי הצלחה, "היתה ידועה וגלויה באופן ברור ומלא לכל שדרת בעלי התפקידים", ושכר הטרחה שפסק העליון אינו קשור לסכומים ששולמו.

השניים לא פירטו מהו הסכום הכולל שקיבלו בגין תיקוני הטעויות, אלא טענו רק שמידע על כך ששולם שכר טרחה נוסף הופיע בכתבי טענות שהגישו לנשיאת ביהמ"ש המחוזי בלוד הילה גרסטל, והיועץ המשפטי לממשלה אף הצטרף כצד להליך, כך שחזקה עליו שעיין בכתבי הטענות והכיר את מלוא העובדות.

לפי טענתם, במו"מ לפשרה בין הרשויות למינהל, וכן בדיונים על שכר הטרחה, היו מעורבים שורת גורמים בכירים ובהם שר האוצר שטייניץ, החשכ"לית מיכל עבדי־בויאנג'ו, סגן הממונה על התקציבים ראובן קוגן, פרקליט המדינה משה לדור, מנכ"ל המינהל בנצי ליברמן ועוד. "כל אלה ידעו היטב את הפרטים המלאים הנוגעים לעניין", נטען.

ביום חמישי שעבר הגישה ד"ר חיה זנדברג, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, את תגובתה לעליון, ובה נטען ש"הסברה הברורה של המדינה היתה כל העת שלא שולמו כל תשלומי שכר טרחה, ולמיטב הבנתנו זו גם היתה סברת בית המשפט". לטענתה, היועץ המשפטי לממשלה התייצב כצד להליך בפני הנשיאה גרסטל "אך ורק לעניין השאלות המשפטיות". בנוסף טענה ד"ר זנדברג ש"השאלה איננה מה ידעה או היתה צריכה לדעת המדינה", אלא "האם היתה מוטלת חובה על המייצגים לעדכן את ביהמ"ש על התשלומים הנוספים, כדי שתימצא בפני השופטים מלוא התשתית העובדתית".

לגופו של עניין טוענת המדינה שהעליון מוסמך להבהיר את פסק הדין ולהורות לקזז סכומים ששולמו בעבר, אם שולמו, משום שהתיק העיקרי עדיין תלוי ועומד בעליון ובית המשפט "לא קם מכיסאו". לעמדת הפרקליטות, שופטי העליון צריכים להכריע בהתאם ל"מבחן הרלבנטיות", ואם יסברו שהסכומים בגין תיקוני הטעויות כיסו למשל בחלקן את ההוצאות של הייצוג בתיק – כי אז מוסמכים שופטי העליון לשנות את פסיקתם בהתאם.

הפרקליטות הוסיפה שכרגע לא ברור לה אם מעבר לתשלומים בגין "תיקוני הטעויות" שולמו למייצגים סכומים נוספים, והיא הציעה שביהמ"ש יורה למקלר ולפרוכטר להגיש הבהרה לגבי תשלומים "בגין הייצוג בתיק החלף", לרבות אי־קבלת מקדמות, ככל שהיו, ואי־קבלת שכר טרחה, ככל שהיה, במהלך הייצוג בבית המשפט, ולמשל בשלב בהליך בבית המשפט המחוזי שבו המינהל הודה בחלקים כאלו ואחרים של החבות.

לעמדת הפרקליטות, אם ההבהרה תעלה ששולם שכר טרחה, אז מובן כי יהיה מקום להפחיתו. אף שהבקשה של עו"ד דגן הוגשה רק בעניין מקלר ופרוכטר, ביקשה הפרקליטות "מטעמי שוויון והגינות" שגם הרצוג פוקס נאמן ובונוס, שייצגו 60 רשויות, יגישו הבהרה דומה.

הערים הגדולות שילמו פחות

בין המסמכים שהוגשו לעליון צורפה טבלה המפרטת את חלוקת השכר בין הרשויות והמייצגים השונים. מהטבלה עולה ששכר הטרחה הכולל עומד על 83.5 מיליון שקל, ושלא כל הרשויות משלמות שיעור זהה של שכר טרחה וחלק מהן, שיוצגו על ידי הרצוג פוקס נאמן, משלמות הרבה יותר. במסגרת הדיונים בעליון על השכר נטען ש־190 מיליון שקל מתוך 830 מיליון השקל שיעביר המינהל לכלל הרשויות יועברו לשתי הרשויות הגדולות: ירושלים ותל אביב. שתי רשויות אלו סיכמו על אחוזי שכר טרחה נמוכים בהרבה, כ־5% בלבד, לעומת הסכמי שכר הטרחה המקוריים שעליהם חתמו יתר הרשויות.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שפסיקת העליון קבעה שהמייצגים יקבלו בסך הכל 10% (כולל מע"מ) מתוך 830 מיליון שקל, כלומר כ־83 מיליון שקל. מאחר שהעיריות של תל אביב וירושלים משלמות לפי ההסכמים עמן רק 5% שכר טרחה, המשמעות היא שמיליוני שקלים שנחסכו מהן משולמים בפועל על ידי רשויות אחרות.

ככל הידוע, מי שמשלמים מעל 8.6% שכר טרחה הם כולם לקוחות של הרצוג פוקס נאמן ובונוס, שייצגו את עיריית ירושלים שמשלמת 6 מיליון שקל שכר טרחה, ותקבל לפי הסכם הפשרה 112 מיליון שקל. כך למשל, עיריית נס ציונה תקבל 19 מיליון שקל ותעביר מתוכם 3 מיליון שקל כשכר טרחה (15.7%), עמק חפר תקבל 17.2 מיליון שקל ותעביר 2.8 מיליון שקל כשכר טרחה ועיריית פתח תקווה תקבל 26 מיליון שקל ותעביר מתוכם 4.2 מיליון שקל כשכר טרחה (16%).

מבין המייצגים, המפסיד הוא משרד ש. הורוביץ, שייצג את עיריית ת"א ויקבל 4.4 מיליון שקל לעומת 73 מיליון שקל

שיועברו לעירייה (6%), והמרוויחים הם הרצוג פוקס נאמן ובונוס, שמקבלים אחוזים גבוהים יותר מהרשויות. ככל הידוע, הרשויות שייצגו מקלר ופרוכטר ישלמו 8.6% בתוספת מע"מ ולא ישלמו יותר כדי לכסות על האחוזים הנמוכים של ירושלים ות"א.

עו"ד דוד זיילר מהרצוג פוקס נאמן בתגובה: "הוגשה בקשה לביהמ"ש העליון וטרם ניתנה החלטה. לכן אנו נמנעים מלהגיב. עם זאת, ברצוננו להדגיש ששכר טרחתנו תואם את החלטות בית המשפט ואת המוסכם".

אתמול הגיש עו"ד דגן בקשה להגיב לתשובת מקלר ופרוכטר, והוא טוען בה שהשניים מנסים "לבצע הפרדה מלאכותית בין התביעה המשפטית לבין הליך תיקון הטעויות", ושמדובר בהבחנה מופרכת. לטענתו, השניים מקפידים לשמור על "ערפל קרב ועמימות" בנוגע לסכומים האסטרונומיים שקיבלו עד כה מהקופה הציבורית.

מקלר ופרוכטר לא מסרו תגובה לכתבה.