משקיעים, תקשיבו לפוליטיקאים

להתרחשויות בפוליטיקה תמיד הייתה השפעה על הפעילות הכלכלית ועל התנהגות השווקים הפיננסיים, אך נראה שהפעם המשקיעים צריכים להיות קשובים יותר לקולות המושמעים על ידי מי שיקבעו את סדר העדיפויות הכלכלי בישראל.

האג'נדה של המועמדים המובילים להיכנס לקואליציה הממוקדת יותר במשק ובכלכלה ולא בנושא המדיני, תשפיע ישירות על תחומים וענפים שונים ודרכם על התנהגות אפיקי השקעה.  

הנושא הכלכלי העיקרי בו תתמקד הממשלה החדשה יהיה ככל הנראה הורדת יוקר המחיה. מניסיון של השנה האחרונה, למאמצים של הממשלה יכולה להיות השפעה משמעותית. הרפורמה בתחום התקשורת השילה ממדד המחירים הכללי כ-0.3% בשנת 2012. הורדת מחירי גני הילדים, במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, הורידה עוד כ-0.3% מהאינפלציה השנתית שהסתכמה ב-1.6%. לירידה זו במדד המחירים הייתה השפעה ישירה ומשמעותית ביותר על התנהגות האג"ח הממשלתיות והקונצרניות, ואולי גם על החלטות הריבית.

השפעת מחירי התקשורת וגני הילדים על מדד המחירים הייתה אומנם גדולה, אך היא תתגמד לעומת ההשפעה האפשרית של הצעדים שינקטו במטרה להוזיל את מחירי הדירות, שנתפסים כסוגיה מרכזית בנושא יוקר המחיה. סעיף הדיור במדד המחירים, שמשקף את מחירי השכירות, הינו הכבד ביותר ומהווה כרבע מהמדד הכללי.

כדי להמחיש את ההשפעה של מחירי הדירות על מדד המחירים - מדד המחירים ללא סעיף הדיור עלה ב-5 השנים האחרונות בשיעור של כ-1.9%, נמוך בכ-1% מהעלייה השנתית הממוצעת של המדד הכללי הכולל את מחירי הדיור.

אם מאמצי הממשלה יניבו פרי ומחירי הדירות יישארו יציבים בשנים הקרובות, תהיה לכך השפעה משמעותית ביותר על התנהגות שוק האג"ח. במצב זה האג"ח השקליות אמורות להניב תשואה עודפת על פני האג"ח הצמודות.

השפעה נוספת משמעותית על הורדת האינפלציה בעתיד צפויה להגיע מהפקת הגז. מקורות גז טבעי מקומיים זמינים וזולים יחסית, צפויים לגרום להוזלת עלויות הייצור בענפים שונים ולהפחתת הלחצים להעלאת המחירים במשק.

הענף העיקרי שמוזכר יותר מאחרים על ידי המפלגות המועמדות להיכנס לקואליציה כבעל פוטנציאל להיות תחת לחץ רגולטורי, יהיה ענף הבנקים. לאחר שהבנקים כבר ספגו ירידה בעמלות העו"ש, בתחום כרטיסי האשראי ובקרוב גם בהכנסות מניירות ערך, כעת עלולות לעמוד על הפרק גם הכנסות המימון של הבנקים שנובעות מפערי ריביות. הכוונות של קובעי המדיניות מאותתות למשקיעים במניות הבנקאיות להיות קשובים לדברי הפוליטיקאים.

גם למשקיעים במניות החברות השייכות לענף המזון, בעיקר החברות היצרניות, יש כנראה סיבות להיות מוטרדים. מחירי המזון עמדו במוקד המחאה החברתית והמפלגות בוודאי ינסו להראות הישגים בתחום.

עם זאת, ישנם ענפים בהם תוצאות הבחירות דווקא צמצמו את האיום הנשקף לחברות בענף. המפלגות שהציבו למטרה להגדיל את חלקה של המדינה בחלוקת תמלוגי הגז למשל, כנראה לא יהיו בממשלה.

הכנסת, שמורכבת מהרבה שחקנים חדשים בעלי רצון ואמביציות לחולל שינויים במשק הישראלי, יכולה לגרום לשינויים הרבה יותר משמעותיים בהתנהגות השווקים הפיננסיים ממה שהורגלנו בעבר והמשקיעים צריכים להיות ערים לכך.