ניתוח כלכליסט
בוחרים יורש לפישר: הסגנית הנאמנה, היועץ המוערך והחברתי מהוועדה
השבוע יתחיל המירוץ למציאת מחליף לסטנלי פישר, שמתקרב לסיכום קדנציה ארוכה כנגיד בנק ישראל. "כלכליסט" ממפה את המועמדים המרכזיים לתפקיד: קרנית פלוג, ליאו ליידרמן ומנואל טרכטנברג
התקדמות הדיונים לגיבוש תקציב המדינה דחקה זמנית הצידה עיסוק מסקרן לא פחות: מציאת מחליף לנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. בעוד חודשיים ויומיים ייצא פישר מהלשכה שניהל ממנה את מדיניות בנק ישראל בשמונה השנים האחרונות, ויפנה את מקומו לנגיד חדש, שיבחר ראש הממשלה בנימין נתניהו בהסכמת שר האוצר יאיר לפיד. נושא המינוי צפוי לעלות לסדר היום של הממשלה כבר השבוע.
- בנק ישראל הפסיד 325 מיליון שקל תוך חודשיים
- הפתרון הקל והמסוכן של פישר לעליית השקל
- פישר: מדיניות מוניטרית מקלה היא "מלוכלכת ומכוערת"
לא מעט שמות של מועמדים לתפקיד נזרקו לחלל האוויר בשלושת החודשים שעברו מאז הודיע פישר במפתיע על החלטתו לפרוש לפני תום תקופת כהונתו הרשמית. כמה מהם היו - כרגיל במקרים מסוג זה - מועמדים מטעם עצמם. אחד המועמדים הרציניים יותר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, הודיע לראש הממשלה כבר בתחילת הדרך כי אינו מעוניין להתמודד על תפקיד הנגיד.
אל הישורת האחרונה מגיעים שלושה מועמדים, כולם אנשי מקצוע מוערכים וראויים. זאת כמובן בהנחה שנתניהו לא ישלוף שפן מהכובע ויחליט על נגיד חדש שאף אחד לא חשב עליו קודם לכן. שלושת המועמדים בעלי הסיכויים הגדולים ביותר להיכנס לנעליו של פישר הם המשנה לנגיד ד"ר קרנית פלוג, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים פרופ' ליאו ליידרמן וראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה פרופ' מנואל טרכטנברג.
פלוג: עוד מאותו הדבר
את האפשרות שפישר סימן את ד"ר קרנית פלוג כמחליפתו בחרה התקשורת למצוא במשפט הלא לגמרי ברור שהשמיע במסיבת העיתונאים שכינס לאחר ההודעה על פרישתו לפני שלושה חודשים. "איני מתכוון לומר מי המועמד הכי טוב לכהן כנגיד הבא", אמר אז פישר, "אבל לא הייתי בוחר מישהו שאינו מתאים להיות נגיד למשרה שאחד מתפקידיה הוא להחליף את הנגיד אם משהו קורה". מאז מקפיד פישר לשמור על שתיקה בנושא, אבל ההערכה הרווחת היא שהוא אכן המליץ בפני נתניהו על פלוג כממשיכת דרכו.
ד"ר קרנית פלוג, בעלת תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, עובדת בבנק ישראל 25 שנים, עשר שנים מהן כמנהלת המחקר בבנק. בשנתיים האחרונות היא משמשת כמשנה לנגיד, ומתוקף תפקיד זה היא חברה בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של הבנק. פלוג גם רושמת לזכותה ניסיון בינלאומי של שבע שנים בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק הבין־אמריקאי לפיתוח.
הטענות העיקריות נגד מינוי פלוג לתפקיד הן שמדובר למעשה ב"More of the same" של מדיניות פישר, שמותירה בעיות קשות ולא פתורות בתחומים מרכזיים כמו מדיניות שער החליפין, עמלות הבנקים ומחירי הדירות. חשש אחר שמועלה הוא שפלוג תהיה זרועו הארוכה של פישר, והוא ימשיך להשפיע באמצעותה על מדיניות בנק ישראל גם ממקום מושבו החדש. נקודת חולשה נוספת של פלוג היא היעדר ההשפעה בקרב הציבור והסמכותיות שאפיינו אותה לאורך שנים - תכונות שנדרשות מנגיד בנק מרכזי במאבקי הכוח התמידיים מול הממשלה.
עם זאת, כל מי שמצוי בדיוני הוועדה המוניטרית מעיד על השינוי שחל בפלוג בנקודה זו מאז מונתה למשנה לנגיד ועל התקיפות והנחרצות שהיא מפגינה במהלך דיוני הוועדה. נוסף על כך מזכירים אותם גורמים את הידע והניסיון העשיר שצברה בכל התחומים שבנק ישראל מופקד עליהם, את המקצועיות והיסודיות שבהן היא מנהלת את ענייני הבנק מול הממשלה ובוועדות הציבוריות שהיא חברה בהן, ואת הקשרים שיש לה עם בנקים מרכזיים בעולם ועם גורמים בינלאומיים נוספים.
ליידרמן: מגלה העתידות
בדומה לפלוג גם פרופ' ליאו ליידרמן מכיר היטב את בנק ישראל. ליידרמן, שמכהן בעשר השנים האחרונות כיועץ הכלכלי הבכיר של בנק הפועלים, עבד קודם בבנק ישראל במשך שמונה שנים, מחצית מהן כיועץ למחלקה המוניטרית ולנגיד ומחצית כחבר ההנהלה הבכירה של הבנק וכמנהל מחלקת המחקר. אגב, סגניתו באותן שנים במחלקת המחקר היתה פלוג. בין לבין כיהן ליידרמן במשך שלוש שנים כאחראי לשווקים המתעוררים בדויטשה בנק, תפקיד שהוסיף ניסיון ניהולי לא מבוטל לניסיונו בתחום המוניטרי והפיננסי. ככל הידוע, ליידרמן זוכה להערכה רבה מצד נתניהו ומצד אנשים נוספים בסביבתו, ונתניהו אף נהג להתייעץ איתו בהזדמנויות שונות כשכיהן כשר האוצר.
נקודת החולשה העיקרית של ליידרמן היא העובדה שב־13 השנים האחרונות הוא אינו מצוי בענייניו הפנימיים של בנק ישראל. בתקופה זו חלו שינויים בדרך עבודתו של הבנק, במיוחד לאחר מינוי הוועדה המוניטרית - דבר שמחייב עכשיו את הנגיד להתמודד בכל שבוע עם שלושה פרופסורים מנוסים ועתירי מוניטין. טענת הנגד בנקודה זו היא שבדומה לפישר ולנגיד לשעבר פרופ' יעקב פרנקל גם ליידרמן, בעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, הוא שילוב של איש אקדמיה בכיר עם ניסיון עשיר ושל כלכלן עתיר מוניטין בינלאומי בעל הבנה רבה בתחום המוניטרי. השנים הרבות שבהן פעל בארץ ובחו"ל הפכו אותו למוכר היטב גם בשוק ההון המקומי וגם בקרב ארגונים כלכליים חשובים בעולם, כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.
נגיד בנק ישראל הוא גם יועצה הכלכלי של הממשלה, ובנקודה זו יש לליידרמן יתרון - יכולתו לנתח במדויק את מצב הכלכלה בארץ ובעולם. יעידו על כך התחזיות שהשמיע ליידרמן בראיונות שהעניק ל"כלכליסט" בשלוש השנים האחרונות, שהתגשמו כמעט אחת לאחת.
טרכטנברג: הלוחש ללפיד
שמו של פרופ' מנואל טרכטנברג פרץ לתודעה הציבורית באוגוסט 2011, כאשר נתניהו מינה אותו לעמוד בראש ועדה ציבורית לבחינת דרכים לפתרון מצוקת יוקר המחיה בעקבות המחאה החברתית שפרצה אז. טרכטנברג ונתניהו עבדו יחד עוד קודם לכן, כשטרכטנברג כיהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. בארבע השנים האחרונות הוא משמש כיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה.
טרכטנברג, דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד, כיהן בשנים האחרונות בכמה ועדות ציבוריות כמו ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון וועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה. בשנת 2009 הוא חיבר את האג'נדה החברתית־כלכלית, מסמך שצפה את מה שיתפרץ אחרי שנתיים במחאה החברתית. בדומה לליידרמן נהנה גם טרכטנברג ממשקל ציבורי גדול בארץ וממוניטין עולמי.
חולשתו ביחס לשני המועמדים האחרים היא חוסר ניסיונו בתחומים העיקריים שעליהם מופקד בנק ישראל, שהבולט והידוע בהם הוא ניהול המדיניות המוניטרית. התייצבותו של טרכטנברג לפני שנה וחצי בראש הוועדה הנושאת את שמו עשויה לשחק תפקיד חשוב במאבק על תפקיד הנגיד, ולשני הכיוונים. נתניהו, מן הסתם, יודע היטב כי הוועדה שטרכטנברג עמד בראשה אחראית במידה רבה להנמכת גובה להבות המחאה הציבורית. מנגד, הוועדה היא שגרמה לנתניהו לבטל את הרפורמה במס ההכנסה, והסבירה לו כי "רמת התחרותיות של המשק אל מול העולם איננה מתמצה רק בשיעורי מס נמוכים".
מכשול נוסף בדרכו של טרכטנברג לנגידות הוא המודעות החברתית המוצקה שלו. גם העובדה שבשבועות האחרונים הוא נמנה עם קבוצת אנשי מקצוע בכירים שמייעצים לשר האוצר יאיר לפיד בנושאי מאקרו־כלכלה לא תוסיף לו נקודות זכות בעיני נתניהו, שהדבר האחרון שהוא רוצה זה נגיד שמקורב מדי לשר האוצר החדש.