מסים כלואים - כלכלה כלואה
משאבי האנוש והטבע הם המביאים חברות בינלאומיות לפעול בישראל, ולא הפטור ממסים. סיכון הגירת המוחות הישראליים גבוה מסיכון נטישת ההון
לאחר שהתפוגג האיום על "נדידת" הטייקונים הישראלים לחו"ל, מגיע איום חדש: בריחת החברות אם יבוטל הפטור מתשלום המסים הכלואים. מספר חברות ענק הפועלות בישראל (כמו טבע, צ'ק פוינט ואמדוקס) מחזיקות בעשרות מיליארדי שקלים שהוגדרו כמסים כלואים, שנותרו בקופתן בזכות נבחרת חלומות של לוביסטים, יועצים משפטיים ורואי חשבון. הלחץ שמפעילות חברות אלה ובאי כוחן הניע פוליטיקאים לבצע מדיניות ציבורית שגויה, מאחר שלא הפנימו את משמעות השינוי בטבעו של השוק ואת מגמות התפתחות המערכת הכלכלית הגלובלית.
- הנהלה באקווריום: הודעת לאומי על ביטול הסדר החוב מבשרת על שינוי סדרי עולם
- משחקי כיסאות על הטיטאניק
- ארגונים שלא יכולים ליפול מתים זקופים
לא הפטור ממיסים, אלא משאבי האנוש והטבע הם המביאים חברות בינלאומיות לפעול בישראל. ניצול משאבי הטבע (מכתשים אגן, כיל, מאגרי הגז לאורך החופים) או מימוש המשאב האנושי האיכותי והמקצועי הקיים בישראל (כמו טבע, ישכר, אמדוקס, צ'ק-פוינט ואחרים), הם האינטרסים המרכזיים המביאים את ענקי התעשייה לפעול בישראל.
אם ישנה הצדקה להטבת מס – מן הראוי שתועבר מהמעסיק לעובד. ההגנה על המעסיק במקום על העובד ואף על חשבונו חסרת הגיון כלכלי ותבונה ניהולית, וסותרת את כלליו של שוק גלובלי פתוח, בו כוח העבודה נייד לא פחות מן ההון. אסור ללכת שולל אחר הטענה שהמדינה נהנית מהמס המשולם על ידי אלפי עובדי חברות הענק ועשרות אלפי עובדי קבלני המשנה והספקים המשרתים אותן, ושבכך יש פיצוי על "כליאת" המיסים של החברות עצמן.
לחברות המנצלות את מחצבי הפוספאטים והגז אין אלטרנטיבה גיאוגרפית. טבעי כי חברות שהחליטו להקים בישראל את מערכי המחקר, הפיתוח והייצור המתוחכם, הדורש העסקתם של מהנדסים, טכנאים ואנשי תפעול מיומנים, ילכו בעקבות המשאב האנושי האיכותי. טיפוח המשאב האנושי המקצועי הישראלי – שצמח על קרקע פורייה באקדמיה, ברפואה, בחקלאות ובמערכת הביטחון – מהווה ערובה לקיומה של כלכלה צומחת.
החברות הבינלאומיות גילו בישראל "אומת סטארט אפ": כוחות מדעיים, יזמות הנדסית וטכנולוגית, כושר הישרדות, גמישות מחשבתית ויכולת אלתור. כל אלה תכונות המוחזקות בידי אדם ולא בידי ההון. פוליטיקאים ו"מומחי" כלכלה ומשפט, החיים עדיין את הסביבה העסקית שאפיינה את המאה ה-20, לא הפנימו את המציאות הכלכלית הגלובלית במאה ה-21, בה תלות ההון באדם (בעל המלאכה - איש המקצוע) גבוהה מזו של העסק בהון. "כללי ראיית החשבון" עדיין לא עודכנו. אך לידיעת רואי החשבון מהדור הישן, המשאב האנושי חדל להיות "הוצאה משתנה" – העובד המקצועי הוא המסד העיקרי עליו ניתן לבנות תעשייה ברת-תחרות וצמיחה כלכלית ברת-קיימא.
סיכון הגירת העובדים - המוחות הישראליים גבוה מסיכון נטישת ההון. העתקת המס הכלוא מחברות הענק אל עובדיהן מהווה עיוות חברתי ושגיאה כלכלית. המעשה ההפוך ייתן מענה מדויק למציאות הכלכלית בשוק המאה ה-21: שימוש ב"מיסים הכלואים" לטיפוח תשתיות החינוך, הבריאות, התחבורה והתקשורת יעניק תשואה איכותית יותר לכלכלה הישראלית.
חוק עידוד השקעות הון, בחסותו ניתנות ההטבות במס, הוא חוק ארכאי הממוקד בהטבה להון ועומד לעיתים קרובות בסתירה לקיומה של תעשייה בעלת כושר תחרות וצמיחה כלכלית. נס כלכלי לא יתרחש במקום שאין בו חתירה לחזון של חברת מופת. איכות מערכות החינוך והבריאות במדינות סקנדינביה היא המבטיחה כלכלה חזקה יחד עם שיפור ברמת החיים; כך גם החוקה, חירות הפרט וחופש היצירה והיוזמה הטבועים בכלכלה האמריקאית, הם שיבטיחו לאורך זמן את ניצחונה על הענק הסיני שעדיין רואה במשאב האנושי משאב עבודה מתכלה ובר-ניצול.
אם מדינת ישראל מבקשת להפוך לחלק מהשוק הגלובלי ולשמש יעד להשקעות הון ובסיס לפעילות חברות בינלאומיות, עליה לעסוק בהשבחת המשאבים הלאומיים. שחרור המסים הכלואים מקופתן של חברות הענק, והעברת ההון הנצבר לטובת השקעה בפיתוח התשתיות הלאומיות בתחומי החינוך, הבריאות, התחבורה והתקשורת, יהפכו את מדינת ישראל למקום שראוי לחיים איכותיים, מקום המאפשר לכל אזרח לצמוח ולהזדקן בכבוד. מקום המשקיע בטיפוח הדורות הבאים. כל זה חיוני פי כמה ממתן הטבות מס קצרות טווח, שזה מכבר פג תוקפן.