מופנמים? כעובדים, יש לכם יתרונות מפתיעים; בחנו את עצמכם

בעולם המקדש את המוחצנות ואת האינטראקציה החברתית, לעובדים מופנמים קשה יותר להתמודד, אז עבור אלו מכם הצמודים בעיקר למחשב - אולי תשמחו לשמוע על ספר שמעודד את העולם להעריך אתכם יותר.

אם עצם המחשבה על מרכז הערכה או על עבודה בסביבה רועשת כמו אופן ספייס מעוררת בכם חלחלה, הייתכן שאתם פשוט אנשים מופנמים? אם כן, אין ספק שחייכם אינם פשוטים מכיוון שלהיות בן אדם מופנם בעולם המודרני אינו דבר קל, ועובד כזה – על אחת כמה וכמה. בתרבות המערבית המודרנית, בה מעריכים יותר את האנשים המוחצניים והחברותיים יותר בקבוצה, סביר להניח שגם במקום העבודה - המוחצנים הם אלה שיקבלו את ההערכה ואף את הקידום.

כוחם של אנשים שקטים בעולם רועש

סוזן קיין, סופרת ומרצה אמריקנית, סבורה כי יש דופי בצורת החשיבה אשר לא לוקחת בחשבון את הכישרונות והיכולות יוצאי הדופן שהאנשים המופנמים מביאים איתם. בספרה "שקט: כוחם של אנשים מופנמים בעולם שלא יכול להפסיק לדבר" היא חוקרת את עולמם של אנשים מופנמים החיים בסביבה מוחצנת. קיין מבססת את ספרה על חמש שנות מחקר פסיכולוגי ונוירו-ביולוגי וכן על ראיונות רבים שערכה. הספר כיכב כרב מכר של הניו יורק טיימס במהלך תשעה שבועות וגם הרצאתה במסגרת TED עוררה הדים.

דבריה של קיין כראי לעולם התעסוקה המודרני

בהרצאתה, סוזן קיין מדברת על אחד המקומות בהם בולטת במיוחד העדפת המערכת של אנשים מוחצנים – עולם העבודה, שההכנה אליו מתחילה עוד בבית הספר. "כדי למקסם את היכולות שלנו, על כל אחד מאיתנו לשים את עצמו באזור הגירוי המתאים לו. אבל בדיוק כאן טמונה הדעה הקדומה; רוב המוסדות החשובים שלנו, בתי ספר ומקומות עבודה, בנויים בעיקר עבור המוחצנים ועבור הצורך שלהם בגירויים מוגברים. וכיום, יש לנו גם מערכת אמונות שאותה אני מכנה 'חשיבת העדר החדשה' לפיה כל היצירתיות והפריון מגיעים ממקום משונה של התנהגות עדר".

על בתי הספר: "כשאני הלכתי לבית ספר ישבנו בשורות, וביצענו את עבודתנו באופן עצמאי, כיום יש קבוצות של שולחנות וילדים שיושבים אחד מול השני על אינספור משימות קבוצתיות אפילו בנושאים שנחשבים כנושאים המתאימים לחשיבה עצמאית. מצפים מהם לפעול כמו חברים בוועדה והילדים שמעדיפים לפעול בנפרד בעצמם נחשבים לחריגים, או יותר גרוע: למקרים בעייתיים. סקרים גם מראים שמורים בבית ספר חושבים שהתלמיד האידיאלי הוא מוחצן, גם כאשר לפי מחקרים לתלמידים מופנמים יש ציונים טובים יותר."

מופנמים? יש לכם יתרונות בשוק העבודה צילום: שאטרסטוק

על המשרד המודרני: "רובנו עובדים במשרדים בעלי חללים פתוחים (אופן ספייס), ללא קירות, כשאנו חשופים לרעש המתמיד ולמבטיהם של עמיתינו לעבודה. כמו כן, בכל הקשור למנהיגות מדלגים תמיד על המופנמים לאיוש משרות ניהוליות, אף על פי שמופנמים עשויים להיות זהירים ופחות צפויים לקחת סיכונים שגדולים עליהם, שזה משהו שכדאי לכולנו להעדיף היום." קיין מציינת את מחקרו של אדם גרנט בביה"ס וורטון "נמצא שמנהלים מופנמים לעתים קרובות משיגים תוצאות טובות יותר מאשר המוחצנים. מכיוון שכאשר הם מנהלים עובדים בעלי יוזמה, יש יותר סיכוי שיתירו לעובדים אלו להתקדם עם רעיונותיהם, בעוד שהמוחצן עלול, שלא בכוונה, להתלהב כל כך עד שירצה להטביע את חותמו על הדברים. כך, רעיונותיהם של אחרים עלולים שלא לצוף באותה קלות אל פני השטח."

האם אתם מופנמים? בחנו את עצמכם

קיין מזמינה את הקוראים להשיב על שאלון שיעזור להם לגלות עד כמה מופנמים או מוחצנים הם. לדבריה, ככל שתענו יותר "נכון" לשאלות אלו, סביר להניח שאתם נוטים יותר לכיוון האופי המופנם.

האם את/ה:

1. אני מעדיף/ה שיחות של אחד על אחד על פני פעילויות קבוצתיות

2. לעתים קרובות אני מעדיף/ה לבטא את עצמי בכתב

3. אני נהנה מלהיות לבד עם עצמי

4. נדמה לי שאכפת לי פחות מאחרים מדברים כמו עושר, תהילה ומעמד

5. אני לא אוהב/ת שיחות חולין, אך נהנה/ית לדבר לעומק על נושאים שחשובים לי

6. אנשים אומרים לי שאני יודע/ת להקשיב

7. אני לא טיפוס שלוקח סיכונים גדולים

8. אני נהנה/ית מעבודה שמאפשרת לי "לצלול" פנימה ללא הפרעות

9. את ימי ההולדת אני חוגג/ת באינטימיות, עם חברים ספורים או בני משפחה קרובים במיוחד

10. אנשים מתארים אותי כאדם המדבר בשקט

11. אני מעדיף/ה שלא לדון בעבודה שאני מבצע/ת עם אחרים, עד שהיא מוכנה

12. אני לא אוהב/ת קונפליקטים וסכסוכים

13. את העבודה הכי טובה שלי אני מבצע/ת לבד

14. אני נוהג/ת לחשוב לפני שאני מדבר/ת

15. בדרך כלל אני חש/ה מרוקן/ת ותשוש/ה אחרי בילוי אינטנסיבי בחוץ, גם אם נהניתי מאוד

16. אני מסנן/ת שיחות בטלפון לעתים קרובות

17. בהינתן בחירה, אעדיף סופ"ש חסר מעש על פני סופ"ש עמוס בתוכניות

18. אני לא נהנה/ית מריבוי משימות

19. אני מסוגל/ת להתרכז בקלות

20. בכיתת לימוד, אעדיף הרצאה על פני סמינר

אז מה עדיף להיות? תפסו לכם מקום טוב באמצע

קיין מסייגת את המבחן באמרתו של הפסיכולוג הנודע, קארל יונג: "אין דבר כזה מוחצן מוחלט או מופנם מוחלט. אדם כזה יהיה בבית משוגעים". אז איך קוראים למי שנמצא על הספקטרום שבין מופנמות למוחצנות? קיין קוראת לאנשים אלה אמביוורטים (לא נמצאה מילה כזו במילון ambiverts), ומסבירה כי אנשים אלו זוכים ליהנות משני העולמות - מצד אחד, יכולת הריכוז והכישרון של עולם המופנמים ומאידך, עולמם החברתי של המוחצנים.

הכותבת היא מנהלת תוכן - עבודה וקריירה ב-AllJobs