פרשנות
סופו של עידן המנהלים הכוחניים
הציבור מאס בכך שיותר מדי כוח מרוכז במקום אחד, אם זו חברת החשמל, הנמלים, הבנקים או אי.די.בי.
- "החלטת ביהמ"ש מגדירה מחדש את הכללים כשלא משלמים חובות"
- ביהמ"ש אישר ההסדר באי.די.בי עם אלשטיין ובן משה
- ברודט על דנקנר: "ננהג אותו הדבר כלפי לווה מראשל"צ ללווה עשיר ומוכר"
כללי המשחק השתנו
מתוקף גודלו והשפעתו של קונצרן אי.די.בי על הנעשה במשק, לאורך כל השנים מנהליו התאפיינו בכוחניות ויהירות. מנהלים בכירים שעמדו בראש הקונצרן כמו דוד וינשל, דב תדמור, יצחק שרם, רימון בן שאול ועוד רבים אחרים נהגו בו כאילו היו שליטים בלתי מעורערים, והטילו מורא על כל מי שרק העז לצייץ. כל עוד זה נעשה בחוגים מצומצמים של הקהילה העסקית ותאם את רוח התקופה, איש לא העז לערער על מעמדם.
אבל בעשור האחרון, מאז כניסתו של נוחי דנקנר לנעליהן של משפחות המייסדים, כללי המשחק השתנו. תחומים רבים במשק נפתחו לתחרות, הרגולציה הפכה להיות אקטיביסטית יותר והציבור כבר לא יושב על הגדר.
אף שדנקנר אוהב להתגאות בכך שהוא הצליח לחזות את המשבר הפיננסי העולמי ב־2008 ולצלוח אותו כמעט ללא פגע, הוא לא השכיל לחזות את השינוי שהתחולל במקביל בסביבה הציבורית. וזו הסיבה האמיתית לכך שהוא איבד אתמול את השליטה בקונצרן - לא בגלל כמה טעויות עסקיות שעשה בשנים האחרונות.
הציבור מאס בריכוזיות
דנקנר לא השכיל להבין שהמוני הציבור יכולים להטות החלטה של בנק, ושמנכ"ל שכיר של בית השקעות יכול להשפיע על גורלו יותר מאשר החברים הוותיקים שלו. הסיבה לכך היא שהציבור מאס בכך שיותר מדי כוח מרוכז במקום אחד ולא בהכרח מנוצל לטובת הכלל - אם זו חברת החשמל, הנמלים, הבנקים או אי.די.בי.
כפי שעידן החלוציות של אי.די.בי כבר מזמן הסתיים, נראה שתקופת הכוחנות גם היא כבר עשתה את שלה, והיא צריכה לפנות את מקומה לעידן חדש המתאים יותר לרוח התקופה.