ועדת גרמן רוצה להגדיל ב־50% את מספר הרופאים החדשים

מהפכה בתחום כוח האדם במערכת הבריאות. זו תמונת המצב שעולה מההמלצות המסתמנות של הוועדה הציבורית בראשות שרת הבריאות יעל גרמן אשר פועלת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

בשבועות האחרונים הוצגו בפני חברי הוועדה ההמלצות הראשוניות בתחום כוח האדם, שמהווה את אחת הבעיות המרכזיות שהמערכת מתמודדת איתן כבר היום, ותתמודד איתה ביתר שאת בשנים הקרובות. ההמלצות המסתמנות מבקשות לענות על האתגר הגדול ביותר למערכת הבריאות הציבורית: מספר לא מספיק של רופאים ואחיות שמוכשרים מדי שנה, ביחס לגידול באוכלוסייה (ובמיוחד ביחס להזדקנות מהירה של האוכלוסייה).

גרמן. תוסיף על הוועדות הקודמות צילום: חיים צח

הרופאים מהעלייה פורשים

לפי טיוטת ההמלצות, הממשלה תקבע יעד ולפיו מדי שנה ייכנסו למעגל הרופאים כ־1,400 רופאים חדשים. חלק הארי שלהם יהיה סטודנטים ישראלים לרפואה שלומדים את לימודי הרפואה בישראל - כ־1,000 בשנה. עוד 400 רופאים יהיו רופאים ישראלים שקיבלו את ההכשרה שלהם בחו"ל.

לשם השוואה, כיום מסיימים את לימודי הרפואה בישראל כ־900 רופאים בלבד, מספר שהוא כשלעצמו מהווה הגדלה מהשנים הקודמות. שיעור הרופאים שמצטרפים למעגל הרפואה בישראל עומד על 4.1 רופאים חדשים לכל 100 אלף ישראלים, לעומת שיעור יותר מכפול במדינות ה־OECD (שם היחס עומד בממוצע על 10.4).

ההמלצה הזו נועדה כדי להביא את שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה בישראל להתייצב על רמה של כשלושה רופאים לכל 1,000 ישראלים. כיום שיעור הרופאים הנוכחי ביחס לגודל האוכלוסייה גבוה יותר - 3.2 רופאים לכל 1,000 נפש נכון ל־2012 - אבל הוא נמצא בירידה מתמדת בעשורים האחרונים (בשנת 2000 היחס עמד על 3.71 רופאים לכל 1,000 ישראלים).

חמור מזה, הרופאים שעלו לארץ מחבר העמים בגל העלייה של שנות התשעים פורשים בשנים אלה לפנסיה, ולכן שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה יורד בשיעור חד (למשל, ירידה של 12% בין 2011 ל־2012 לבדה). אם לא תינקט שום פעולה להגדלת היצע הרופאים, המשמעות תהיה ירידה של שיעור הרופאים ביחס לגודל האוכלוסייה. במילים אחרות, פחות זמן לכל מטופל.

כדי להגדיל את היצע הרופאים בישראל ממליצים בוועדה גם לנקוט שורה של צעדים כדי להחזיר לישראל סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל או עובדים בחו"ל. בין היתר מומלץ ליצור קשר יזום עמם, לאפשר להם בחלק מהמקרים לסיים את לימודיהם בישראל, ולהכין אותם למבחנים שהם נדרשים לעבור בישראל כדי לקבל את רישיון הרופא. במקביל מומלץ להקים תוכנית להחזרת מוחות רפואיים לארץ, בדומה לתוכנית של המל"ג להחזרת מדענים ישראלים.

כדי להתמודד עם הפרישה של הרופאים שעלו לישראל בתחילת שנות התשעים, ממליצים בוועדה לאפשר לרופאים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה הקבוע בחוק, גם אם בחצי משרה.

המלצות נוספות שמסתמנות כעת נוגעות ליצירת תפקידים משיקים לתפקידי הרופאים כדי להוריד מטלות מהרופאים. כך למשל, מציעים בוועדה ליצור תפקיד של "עוזר רופא" ולהרחיב את סמכויות הפרמדיקים והאחיות.

כמו כן ייתכן שהוועדה גם תמליץ לשנות במשהו את מסלולי ההתמחות של הרופאים כדי לעודד מסלולי התמחות שהיום נמצאים במצוקה (משום שהרופאים מעדיפים להתמחות במקצועות רפואיים שיש בהם יכולת לעבודה פרטית), למשל לעודד התמחות של רופאים לעבודה בקופות החולים. במקביל יומלץ להעניק תמריצים כלכליים - כלומר תוספות שכר - לטווח ארוך, לרופאים שיבחרו להתמחות בהתמחויות עם מצוקת כוח אדם קשה (למשל מרדימים, רופאי פגים וכדומה), תוך הבטחת מסלול תעסוקה ששכרו בצדו.

כמו כן נשקלת האפשרות לקצר את משך ההתמחויות או את משך לימודי הבסיס בפקולטות לרפואה, הכל בשביל להגדיל את היצע הרופאים.

בעיה גם אצל האחיות

מלבד צעדים להגדלת היצע הרופאים, בוועדה ימליצו במקביל איך להגדיל את היצע האחיות משום שהבעיה שם חריפה לא פחות. כיום שיעור האחיות שמסיימות את לימודי הסיעוד ומצטרפות למעגל התעסוקה עומד בישראל על כ־11.4 אחיות חדשות לכל 100 אלף ישראלים. השיעור הזה הוא רבע(!) ביחס לממוצע במדינות ה־OECD (שעומד על 42.8 אחיות חדשות לכל 100 אלף נפש).

כדי להתמודד עם הבעיה ממליצים בוועדה ליצור מדרג מקצועי של אחיות, שיאפשר לאחיות אפשרויות קידום מקצועי (כמו גם עלייה בשכר לאורך השנים). לשם כך ייווצר מעמד של אחות מעשית, שיעסוק בתפקידי הסיעוד הבסיסיים ביותר (שנחשבים ל"עבודות השחורות" של עולם האחיות).

מעליהן יועסקו אחיות בעלות תעודת אחות, מעליהן יועסקו אחיות בעלות הכשרה אקדמאית, ומעליהן יהיו עוד שתי דרגות של אחיות ברמות מומחיות גבוהות יותר. נוסף על אלה ימליצו בוועדה ליצור תפקידים "תומכי אחיות", בין היתר על ידי הסתמכות על בנות שירות לאומי ואוכלוסיות נוספות. באופן זה מקווים להגיע לאוכלוסיות נוספות שייכנסו למעגל התעסוקה של האחיות.

היסטוריה של ועדות: המלצות של ועדות קודמות לא יושמו

ההמלצות בתחום כוח האדם שעולות בוועדת גרמן מבוססות למעשה על עבודתה של ועדה מקצועית אחרת במשרד הבריאות, שהוקמה בתחילה ב־2007 והמשיכה את עבודתה לסירוגין, תוך שחלק מחבריה מתחלפים, עד שפרסמה את מסקנותיה ב־2010.

חלק מהמסקנות אכן יושמו, כמו פתיחת הפקולטה החדשה לרפואה בצפת להכשרת רופאים נוספים. חלק גדול מההמלצות, כמו בתחום האחיות, נותרו על הנייר - בין היתר בגלל מאבקים פוליטיים או בגלל הצורך להשיג תקציבים מתאימים ממשרד האוצר, או את הסכמת ההסתדרות לשינויי כוח אדם מרחיקי לכת. כך למשל, הסתדרות האחיות התנגדה נחרצות ליוזמה להרחיב את מקצוע האחיות ולהזרים למעגל התעסוקה של האחיות עובדים ועובדות פחות מקצועיים, מחשש לשחיקה במעמד האחות (מקצועית ומבחינת השכר גם יחד).

אגב, משנת 2000 מונו לא פחות מארבע ועדות שונות לעסוק בנושא כוח האדם במערכת הבריאות והירידה הצפויה עד 2020–2025 בכוח האדם ביחס לגודל האוכלוסייה, אך לממשלות לוקח זמן רב ליישם את המלצותיהן אם בכלל. זאת אף שהכשרת כוח אדם במערכת הבריאות, בעיקר רופאים, לוקחת שנים ארוכות.