"פעם התמקדנו יותר בתארים וציונים. מאז הבנו שאנשים מצטיינים בהרבה דרכים"
מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד סבור שלא היוקרה והמשכורת הציבו את החברה במקום הראשון בדירוג המעסיקים הנחשקים של כלכליסט והמכללה למינהל, אלא האנושיות. עובדים מחפשים חברה שיודעת להקשיב להם ומאפשרת להם לממש את עצמם. הוא קובע וממליץ מה צריך לעשות כדי שעוד מעסיקים ילכו בדרך הזאת
- מגייסים וזוכים: מיהם מצטייני הגיוס של השנה?
- "הקריטריון החשוב ביותר לגיוס מוצלח של עובדים - תשוקה"
- מגייסים עובדים? כדאי שתתחילו לשחק
אך אף שגוגל נמצאת בצמרת הגבוהה של הדירוגים החומרניים ביותר, מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד משוכנע שהסטודנטים שהציבו את גוגל ישראל במקום הראשון בדירוג המעסיקים הנחשקים של "כלכליסט" והמכללה למינהל, לא עשו זאת רק בגלל שיקולי שכר או יוקרה. "כסף ומשכורת הם חלק מהעניין, אבל לא הכל", אומר ברנד, שתולה את כוח המשיכה של השלוחה הישראלית בשיקולים ערכיים של משמעות ציבורית ואישית.
"להערכתי, שתי סיבות מרכזיות השפיעו על הבחירה של הסטודנטים", מפרט ברנד. "לדור הצעיר כיום יש רצון עז להשפיע ולשנות לטובה את חיי היומיום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. הם מחפשים משמעות, ואצלנו הם חשים שהם יכולים להשיג זאת. הסיבה השנייה היא התרבות הארגונית וסביבת העבודה שבנינו כאן מתוך הסתכלות הוליסטית על העובד — מהבריאות שלו, דרך בחינה קבועה של שביעות הרצון שלו ועד הפרודוקטיביות שלו. מחקרים שעשינו בעצמנו בארץ ושעשו במקומות אחרים בעולם מראים התאמה בין הצלחה של ארגונים לשביעות הרצון של עובדיהם. גם ראינו שיש קשר ישיר בין מידת שביעות הרצון של העובד למשך התקופה שהוא נשאר במקום העבודה".
ייתכן שאותם תהליכים פנימיים בגוגל, המאפשרים לה להציע לעובדיה ביטחון תעסוקתי ארוך טווח, תרמו לכוח המשיכה שלה בעיני סטודנטים מכל תחומי הלימוד. הסטודנטים למדעי המחשב דירגו אותה כמובן במקום הראשון. בוגרי כלכלה, חשבונאות ומינהל עסקים הציבו אותה במקום השני (אחרי בנק ישראל), סטודנטים למדעי החברה דירגו אותה במקום השלישי (אחרי משרדי הביטחון והחוץ) ובוגרי ההנדסה - במקום הרביעי (אחרי רפאל, אינטל ואלביט מערכות). בדירוג מדעי החיים והמדעים המדויקים הגיעה החברה למקום ה־19.
העובד מחפש משמעות
הנתונים האלה אינם מפתיעים. אף שגוגל כבר אינה אותה חברה צעירה ומגניבה מתחילת הדרך, היא הצליחה לשמר את רמת הנחשקות שלה בקרב סטודנטים בישראל ובעולם. גם סקרים הנערכים בארצות הברית מדרגים את גוגל כאחת החברות המועדפות על סטודנטים ואנשי הייטק. כיום גוגל מעסיקה כ־48 אלף עובדים, 450 מהם בשלושה אתרים מרכזיים בישראל - תל אביב, חיפה ורעננה. ברעננה יושבת ווייז, הרכישה האחרונה והמשמעותית של גוגל בישראל. העובד הראשון של החברה בישראל היה ברנד עצמו, שהחל בארגון הפעילות כאן ומנהל אותה עד היום.
האם פענחתם איך הופכים עובד לשבע רצון?
"ארגון שרוצה להצליח חייב להתמקד בשביעות הרצון של עובדיו, זה הדבר הנכון והכי משתלם לארגון. לנו בגוגל אין מונופול על ההבנה איך הופכים עובדים לשבעי רצון, אבל אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להבין את זה. אנחנו עושים הרבה מחקרי עומק עם העובדים כדי להבין מה הם רוצים, והגישה שלנו ליחסי אנוש דומה מאוד לגישה שבה אנחנו מנסים לפתור בעיות גדולות במדעי המחשב: מסתכלים על הרבה נתונים ועל פי זה מגבשים את המסקנות שלנו".
אז מהם מרכיבי שביעות הרצון?
"אנחנו יודעים שכסף הוא גורם חשוב. אבל גילינו שיש גורמים לא פחות חשובים: למשל החופש ללמוד ולהתפתח ארגונית. לעובדים שלנו מאוד חשובה היכולת ליצור ולחדש ברמה כזו שתשפיע על מיליוני בני אדם. אנשים מחפשים משמעות בעבודה, ואומר לך אפילו בקיצוניות שלפעמים יותר קל לנו לקחת על עצמנו משימות בלתי הגיוניות, שנשמעות דמיוניות, כי אלה המשימות שהאנשים הכי חכמים והכי טובים רוצים לעבוד עליהן. משימה סופר־קשה מעמידה רף שמושך אליה את הטובים ביותר".
עם הדוגמאות שברנד מתאר כמשימות בלתי אפשריות הוא מונה את גוגל גלאס - משקפי המציאות המרובדת, שכבר הופצו למפתחים ולמשתמשים ראשונים; פרויקט "לון" - אספקת אינטרנט מהיר לאזורים נידחים באמצעות בלונים פורחים; וכמובן המכונית ללא הנהג, שכבר נסעה יותר ממיליון קילומטרים. "בישראל אנחנו עוסקים בעיקר בחיפוש, שהוא הדבר הכי חשוב בגוגל", מוסיף ברנד; "תחשוב כמה החיפוש שינה את חייהם של אנשים בכל העולם. החיפוש ביזר את העוצמה, יצר מוקדים רבים של ידע וכוח. באמצעות החיפוש הנגשנו את הכוח להמונים".
מחפשים גיוון של עובדים
אם יש דבר אחד שתמיד מושך את תשומת הלב בהקשר לתנאי העבודה בגוגל, אלו הם המשרדים - בין שבישראל ובין שבכל מדינה אחרת. הם אף פעם אינם מעוצבים באופן שגרתי בקיוביקלס מלאים במחשבים, אלא מציגים עיצוב צבעוני, עמוס באביזרים, מסעדות מלאות כל טוב ופינוקים שהיו מספיקים לעובדים של עשר חברות יחד. "העיצוב של המשרדים הוא מרכיב אחד בתפיסת עולם שאומרת שחשוב שכחלק מתנאי העבודה סביבת העבודה תהיה כיפית, אבל זה רק מרכיב אחד", אומר ברנד. "בסקרים שאנחנו עושים בקרב העובדים, התנאים חשובים אבל הם לא תחליף בעינינו לדבר החשוב. אם פעלנו נכון בתחום התנאים, אבל לא ענינו על הצורך של העובדים במשמעות וביכולתם להשפיע, ללמוד ולהתפתח - הרי שלא עשינו הרבה".
מה אתם מחפשים בעובד?
"אין לנו שטאנץ. אנחנו מחפשים אנשים עם מגוון רקעים ויכולות, כי אנחנו רוצים שכוח האדם שלנו ישקף את הרבגוניות של הצרכנים שלנו, שבאים מכל מקום בעולם. אבל לכולם צריכים להיות כמה מרכיבים בסיסיים, מכנה משותף שאני רוצה לראות בכל העובדים שלנו. הדבר הראשון שאני מחפש בכל עובד הוא יכולת לימוד גבוהה שמשולבת ביכולת קוגניטיבית גבוהה. אנחנו חיים כיום בעולם שמשתנה בקצב הולך וגובר בסביבה דינמית גבוהה. בתחום שלנו העבודה משתנה בכל רגע. יכולת לימוד גבוהה היא טובה אבל לא מספיקה - חשובה לנו מאוד יכולת ביצועית גבוהה. אנשים שיכולים לשלב בין חשיבה ולימוד לבין יכולת ביצוע הם האנשים שאנחנו רוצים.
"תכונה חשובה שאנחנו מחפשים בעובדים היא יכולת פנימית להנעה, מוטיבציה פנימית גבוהה מאוד, כך שהם לא צריכים שמישהו ידחף או ידרבן אותם. הדבר האחרון שחשוב לנו הוא אנשים שלא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות. אפשר לעשות הרבה דברים, אבל אפשר לעשות אותם בכיף, בפאן ולא רק ברצינות".
בוגרי אוניברסיטאות מקבלים אצלכם עדיפות?
"זה תמיד יתרון לבוא עם רקע של בוגר מאחת האוניברסיטאות הבולטות. התואר והלימודים הם מבחינתי מרכיב חשוב. אבל בעבר החברה היתה הרבה יותר ממוקדת בציונים ותארים מאשר היום, כי הבנו שיש אנשים מצוינים בהרבה דיסציפלינות ולא רק במדעי המחשב - גם במוזיקה, אמנות, ספרות, מדעי החברה ומדעי החיים. לכן התואר הוא רק מרכיב אחד מתוך מכלול מאוד רחב.
"יש אצלנו עובדים מצליחים מאוד שאין להם תואר מאוניברסיטה יוקרתית עם הציונים הכי גבוהים, אבל אם תבדוק תגלה שהיו אצלם סימני הצטיינות בתחומים אחרים: הם היו הספורטאים הכי טובים או שיש להם רקע אמנותי מיוחד. אנחנו מחפשים רבגוניות בעובדים שלנו. מובן שיש תחומים כמו מהנדסי תוכנה, שם נחפש ידע עמוק בתחום. אבל בתפקידי שיווק, פיתוח עסקי ומכירות אנחנו רואים אנשים עם תארים מגוונים כמו ספרות אנגלית, מזרח תיכון או מדעי המחשב. תמצא אצלנו גם אנשים רבים ללא תואר, אבל לצדם גם בעלי תואר שלישי עוד לפני גיל 30".
יש הבדל בין העבודה בגוגל ישראל לשלוחות אחרות של גוגל?
"לגוגל יש תרבות ארגונית מאוד חזקה עם דנ"א של החברה שמשפיע עליה בכל מקום בעולם. מובן שבכל מדינה יש ייחוד בהתאם לאופי ולתרבות המקומיים. מה שייחודי בישראל הוא הנושא שעליו מדבר הספר 'אומת הסטארט־אפ': התרבות הישראלית מייצרת עובדים מאוד יצירתיים, יזמיים, שחושבים מחוץ לקופסה ומסתדרים עם מיעוט משאבים".
אחריות על אפריקה
אף שגוגל אינה מעסיקה גדולה בישראל, נוכחותה בשיח הציבורי ניכרת, במה שנראה כחלק מכוחו של המותג. בסוף 2012 היא חנכה במשרדיה את חממת הסטארט־אפים "קמפוס TLV", מציעה קורסים ליזמות, מעורבת בפרויקטים עם משרד החינוך, וברנד מתבלט כדובר בעל חזון בכל הנוגע לחדשנות, למיקומה של ישראל בלוח המשחק הגלובלי ולצורך בהשקעה בחינוך טכנולוגי ובפרט במתמטיקה. מנגד, כחברה גלובלית היא מאפשרת לעובדים ישראלים לעבור לעבוד בחו"ל, ואולי מעודדת בכך בריחת מוחות.
"כשאנחנו באים לנתח למה עובדים אוהבים אותנו, פיתוח קריירה הוא חלק משמעותי בסיפור. החופש ללמוד מתבטא גם ביכולת לעבור בין דיסציפלינות, וגם בין מקומות. זה קורה הרבה מאוד, בגוגל העולמית ובישראל. יש לנו עובד שעבד כאסטרטג בסניף המכירות, שעבר לארצות הברית לעסוק בתחום של טכנולוגיה. יש לנו הרבה אנשים שתפקידם כולל אחריות לא רק על ישראל אלא אחריות אזורית: אני אחראי על כל אפריקה ויוון, מנהלת השיווק ריקי דרורי אחראית על רוב מדינות מזרח אירופה, אפריקה, המזרח התיכון ועוד. רוב ההנהלה בישראל אחראית על אזורים נרחבים נוסף לישראל. זה ייחודי שחברה בינלאומית הופכת סניף למנהל אזור, וזה נובע משיקולים של פיתוח קריירה: אם גוגל חושבת שאתה יכול לקחת על עצמך משימות, תקבל אותן בלי קשר למיקומך הגיאוגרפי".
מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי שעוד מקומות עבודה יהיו נחשקים כמוכם?
"אני מאמין גדול בחינוך למצוינות, ליזמות וליצירתיות. במובן הרחב מדובר בחינוך רצוף למצוינות, כלים שאתה רוכש במערכת החינוך ומפתח כל החיים. במובן שלנו כחברת מחשבים, אני חושב שאין בישראל מספיק כותבי תוכנה, והייתי שמח אם כל ילד בישראל היה יודע לתכנת.
"עוד דבר חשוב הוא הוא הנושא המגדרי: כיום רק 20% מבוגרי לימודי תוכנה הן נשים, ואין סיבה שזה לא יהיה 50%. שתי עובדות שלנו הרימו פרויקט בשם 'מיינד דה גאפ' ('שים לב למרווח', משחק מילים המתייחס גם לפער בין נשים לגברים, מ"א): הן גילו שהרגעים הקריטיים שבהם אנשים מקבלים החלטות בנוגע לחייהם, הם הרגעים הכי פגיעים לסטיגמות. הן החליטו להיכנס לנקודה הזו ולספר לכמה שיותר נשים כמה זה כיף להיות חלק מעולם התוכנה וההייטק. אנחנו מזמנים כיתות רבות למפגשים כאן ומגלים שאחרי מפגש מעורר השראה כזה, שיעור הנרשמות עולה משמעותית. עד היום ביקרו כאן אלפי תלמידים ואנחנו ממשיכים לעודד את זה. אם נצליח להעלות משמעותית את מספר בוגרות המתמטיקה, הרי שבמקום 7,000 בוגרים בשנה אנחנו יכולים להתחיל לחשוב על 15 אלף בוגרים ויותר".