גירעון ביטוח לאומי חרג ב־43% מתחזיות האוצר בשנה שעברה
2014 הסתיימה בגירעון של 4.3 מיליארד שקל, הרבה מעל התחזית המקורית. זאת לאחר שב־2013 הגירעון בפועל חרג ב־22%. הזינוק מזרז את הקצב שבו יגיע המוסד למצב שלא יוכל לשלם קצבאות
הגירעון התפעולי של ביטוח לאומי תפח ביותר משליש לעומת התחזית לשנה זו וגם לעומת 2013. על פי תחזית משרד האוצר, הגירעון אמור היה לעמוד על 3 מיליארד שקל גם בשנה זו, אבל בפועל הוא עומד על 4.3 מיליארד שקל.
הסיבה לכך היא גידול ניכר בהוצאות על קצבאות, שכן לא נרשמה ירידה בהכנסות המוסד מדמי ביטוח לאומי. מצב זה, שבו הוא מוציא יותר כסף משמכניס, מעמיד בסכנה את הגוף החשוב ביותר למערכת הביטחון החברתי בישראל.
לכאורה, העובדה שהמחזור השנתי של המוסד עומד על כ־60 מיליארד שקל ונמצא בבעלות ממשלתית, אמורה להבטיח שחרף הגירעון, קצבאות ימשיכו להינתן. אבל הבעיה טמונה בקצב המסחרר שבו גדל הגירעון ‑ שעולה על הצפי.
צילום: עמית שעל
לאורך השנים ביטוח לאומי צבר עודפי תקציב, שאותם הוא משקיע באיגרות חוב ייעודיות של המדינה, ומקבל עליהן ריבית מהאוצר. כדי לעמוד בהתחייבויותיו ביטוח לאומי התחיל לנגוס בריבית זו כבר ב־2010. מדי שנה גדל נתח זה ומשמש כקצבאות לציבור. כך למוסד נשאר פחות כסף כהשקעה שעליה יקבל ריבית.
על פי הערכות דו"ח אקטוארי שפרסם המוסד לפני כשנה וחצי, ב־2024 הוא צפוי לנגוס בקרן שחסך, כי הכסף מהריבית לא יספיק. על פי הדו"ח, בשנת 2042 הכסף בקופת המוסד לא יספיק לו לעמידה בהתחייבויותיו לציבור.
על פי תחזיות האוצר, הגירעון של המוסד אמור היה לעמוד על 2.6 מיליארד שקל בשנה שעברה, אבל זאת תחת ההנחה שמס המעסיקים יעלה ב־0.6%, צעד שלא התממש. לכן כבר בשנה שעברה תחזית הגירעון עלתה ל־3 מיליארד שקל. עתה מתברר כי הגירעון בפועל גבוה בהרבה.
גם ב־2013 הגירעון עמד על חצי מיליארד שקל מעל התחזית. כפי שמודים בכירים בביטוח לאומי, בקצב זה ייתכן שהתחזית הקודרת ל־2042 תתממש עוד קודם. בעיה זו מוכרת למדינה זה כמה שנים, ובכל זאת לא נעשה דבר בנידון.
סניף ביטוח לאומי בתל אביב צילום: טל שחר
בכירי האוצר לא מרבים להתבטא באופן פומבי בנוגע למצב הביטוח הלאומי, אולם התבטאות בעניין זה הושמעה לפני כשנה בוועדת הכספים של הכנסת. משה בר סימן טוב, אז סגן בכיר לממונה על אגף התקציבים, אמר לח"כים כי הגירעון נובע מהזדקנות האוכלוסייה שמגדילה את הוצאות המוסד, "אין פתרון מלבד צעדים כגון העלאת גיל הפרישה או דמי ביטוח לאומי".
ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר של ביטוח לאומי, אמר ל"כלכליסט" כי "העברת אחריות תשלום מענקי לידה לבתי החולים אל המדינה תחסוך למוסד כ־2.5 מיליארד שקל בשנה. חלק מבעיית האיתנות הפיננסית של המוסד ייפתר גם אם דמי הביטוח לא יירדו וגיל הפרישה לנשים יעלה".
