תיקון עולם: מדינת טקסס עוטפת את הכסף בזהב

על פי החוק החדש, אל הבנק שיוקם בטקסס יועברו בשלב ראשון רזרבות הזהב של המדינה המוחזקות אצל הפדרל ריזרב בניו יורק. מדובר במטילי זהב ששוויים כיום עומד על כמיליארד דולר. בשלב שני יצטרפו לרזרבות הללו הפקדות זהב של אזרחי המדינה. חברות מסחריות שיבקשו לפתוח חשבונות בבנק החדש, יצטרכו גם הן לרכוש זהב ולהפקיד אותו בבנק. בתמורה הם יקבלו דולרים שמגובים בנכס מוחשי.

השיטה הזו של כסף מגובה זהב היתה נהוגה כמעט עד סוף המאה ה־20. שטרי דולר מ־1928 עדיין נושאים את הכיתוב: “ניתן לפדיון בזהב על פי דרישה במשרד האוצר האמריקאי או בפדרל ריזרב”.

בראשית המאה ה־20 כמעט כל כלכלה גדולה בעולם התבססה על שיטת הכסף המגובה בזהב. על כל שטר או מטבע שהונפקו על ידי המדינה, אוכסנו בכספות מטילי זהב שייצגו את ערכה של כמות הכסף במונחים ריאליים. אבל ב־1933 החליט פרנקלין דלנו רוזוולט, הנשיא האמריקאי בשנות השפל הגדול, להתנתק מעט מסטנדרט הזהב. יועציו הסבירו לו את עקרון הכלכלה המודרנית, שלפיו הגדלת כמות הכסף במשק תיחלץ אותו מהמיתון העמוק. ככל שיותר כסף יזרום לכיסם של אנשים, כך יופנה חלק גדול יותר ממנו לצריכה, ויעורר את הצמיחה ואת הפעילות הכלכלית. הסכם ברטון וודס מ־1944 כבר הגביל את ההצמדה של כסף לזהב, וב־1971 הנשיא ריצ’רד ניקסון חיסל לחלוטין את מנגנון ההצמדה לזהב.

כיום הכסף אינו מגובה בדבר. הוא לא בהכרח מייצג את חוסנה הכלכלי של מדינה, אלא בעיקר את האמונה של אותה מדינה לעמוד בהחזר החובות שלה. כיום כסף הוא חוב וחוב הוא כסף. הכסף הזה, שכלום לא עומד מאחוריו, נקרא “כסף פיאט”.

טקסס מנסה להחזיר את הגלגל אחורה. לטענת תומכי השיטה, הצעד שנקטה טקסס הוא ניסיון להחזיר את השיטה המוניטרית למסלול שפוי, כן והגיוני שמבוסס על “כסף אמיתי”, ולא על שטרות אלקטרוניים המונפקים על ידי בנקים פרטיים ברחבי העולם. אותם מתנגדים לכסף פיאט מצביעים על כך שלא היתה כלכלה שהשתמשה בכסף פיאט שלא התרסק והוחלף באחר.

מטילי זהב צילום: בלומברג