ההסדרה מביאה את כבוד האדם וחירותו לפלסטינים

חוק ההסדרה שמאפשר להפקיע קרקע פלסטינית לטובת מתנחלים ישראלים, ואם לדייק - יהודים, הוא גם חשוף לביטול בבג"ץ וגם חושף את ישראל, מחוקקיה, שליטיה ומפקדיה לתביעות בבית הדין הבינלאומי בהאג. ישראל אינה חברה בבית הדין, וככזו אינה כפופה לסמכותו. אבל, היא כן חשופה לו בגלל שהרשות הפלסטינית הוכרה כחברה, ותקנון בית הדין חל על עבירות שבוצעו בשטחן של החברות.

חוק ההסדרה מחיל לראשונה חוק ונורמה ישראליים במישרין על השטחים ועל הפלסטינים: הריבון בשטח כבוש הוא המפקד הצבאי שיונק את סמכותו מהמשפט הבינלאומי. "מדינת ישראל בחרה לאורך השנים שלא להחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון ובחרה לנהל את השטחים בהתאם לדינים במשפט הבינלאומי שחלים על תפיסה לוחמתית", הסביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי עו"ד רועי שיינדורף לחברי הכנסת בדיון על חוק ההסדרה. והוא גם ציטט להם מפסק דין של בג"ץ: "הכוח הכובש אינו רשאי להפקיע אדמות שלא לצורך צבאי, אלא אם השימוש שייעשה בהן נועד לשרת את התושבים המוגנים". המוגנים — לפי ובידי המשפט הבינלאומי - הם הפלסטינים.  

הפליה ופגיעה בקניין

אם וכאשר חוק ההסדרה יגיע לבג"ץ הוא ייתקל בשתי בעיות מרכזיות. ראשית, סירוב היועץ המשפטי לממשלה להגן עליו — לא זו בלבד אלא שלפי פרסום בערוץ 2 בכוונתו להתייצב בבג"ץ נגד הממשלה — עמדת מנדלבליט כפי שפורסמה היא ש"הצעת חוק המאפשרת הפקעתו של קניין פרטי בניגוד לכללי המשפט הישראלי ובאופן שאינו מתיישב עם חובותיה של מדינת ישראל לפי המשפט הבינלאומי היא בלתי חוקתית". כשירותו המשפטית של היועץ המשפטי היא כשל שופט בית משפט עליון.

שנית, ישנן העילות המשפטיות החזקות נגד החוק. הפרופ' יובל שני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומר כי "תקיפת החוק תהיה על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. העילות הן פגיעה בקניין וגם פגיעה בכבוד האדם, בגלל הפעלתו המפלה, החד צדדית, רק על קרקעות של פלשתינים. טענה מעניינת נוספת היא שהכנסת לא יכולה להסדיר זכויות של אוכלוסייה שלא בחרה בה. גם מנגנון הפיצוי שנקבע בו לא הופך את החוק למידתי".

האם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל על הפלסטינים בשטחים? שאלה טובה. בעבר היה ברור שהוא חל על התושבים היהודים שצווי המפקד הצבאי החילו עליהם את זכויות וחובות האזרחות הישראלית. במשפט הפלילי, בדיני המס, וכמובן את הזכות לבחור ולהיבחר. לפלסטינים אין את כל הזכויות האלה, אבל עכשיו כשהכנסת החילה עליהם חוק ישראלי, הם זכאים לקבל ביחד אתו גם את "כבוד האדם וחירותו" הישראלי, כפי שמסביר הפרופ' אמנון רובינשטיין: "כל חוק ישראלי הולך ביחד עם חוק כבוד האדם וחירותו".

הדיון על חוק ההסדרה בכנסת. נתניהו במירוץ אחרי בנט וקנאי הדת צילום: אוהד צויגנברג

נגד כיוון המהפכה

שלשום, השתתף רובינשטיין בכנס להשקת ספרו של אוריאל לין "לידתה של מהפכה", שעוסק בלידת חוק היסוד. רובינשטיין לא החמיץ שם את הדיסוננס הזה: בדיוק כשהוא בא לציין את "כבוד האדם" החוקתי, מעבירה הכנסת את חוק ההסדרה האנטי־חוקתי. "בכנסת הנוכחית לא עבר שום חוק שיש בו גוון ליברלי, עברו רק חוקים אנטי־ליברליים קיצוניים שמוציאים שם רע לישראל בעולם כולו", זעם רובינשטיין וכיוון את חיציו לחוק הבעייתי.

חוק ההסדרה הוא מעין "חוק עוקף בג"ץ". בג"ץ הורה ב־1979 על פינוי אלון מורה בפסק הדין של הנשיא אז משה לנדוי שקבע כי ניתן להתיישב רק על אדמות מדינה ולא על קרקע פרטית. מנחם בגין קיבל את הדין באמירתו המפורסמת "יש שופטים בירושלים". שר החקלאות בממשלתו אריאל שרון קיבל את הדין והחל לאתר במרץ אדמות מדינה לצורכי ההתנחלות. יורשיהם בממשלה היום נפטרים מכל האילוצים, המשמעויות והסיכונים הכרוכים במהלך שפירושו האמיתי הוא תחילת סיפוח.

בעניין זה, העתירה נגד החוק מעניינת וסיכוייה להתקבל טובים, אבל מעניינת הרבה יותר עתירה פוטנציאלית לבג"ץ של פלסטינים נגד ההפליה, בבחינת: למה מחילים עלינו רק את דיני ההפקעה הישראלים, למה שלא נקבל גם את זכויות ההצבעה לכנסת של הישראלים. אם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל עלינו, אז למה שחוק יסוד: הכנסת לא יחול גם.

המירוץ ימינה

בעד חוק ההסדרה הצביעו שרים וחברי כנסת שמתנגדים לו. כמו לחוק מיסוי הדירה השלישית. אפשר להבין את שיקולי המשמעת הקואליציונית ושרידות הממשלה כשמדובר בחקיקה פנימית, כלכלית, חברתית. אי אפשר להבין כיצד שרים, ובראשם ראש הממשלה, שמבינים את המשמעויות הרות הגורל של חוק ההסדרה תומכים בו רק כדי שלא לפגר אחרי נפתלי בנט במירוץ אחרי קנאי הדת שקיצוניותם כבר הביאה חורבן על העם הזה.

אחרי כל זאת, לאיילת שקד יש טענות נגד החקיקה הפרטית. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא תוצר של חקיקה פרטית. אם חוק ההסדרה יינגף מפני "כבוד האדם", מוזמנת השרה לשקול את ביטולו.