תעשיינים נגד הסכם שכר המינימום: "אפשר היה לקבל יותר"

"אני לא מבין למה רצו בריצת אמוק לחתום על ההסכם", אומר מיכה מייקסנר, מנכ"ל מרכבים. "בסוף יהיה שכר מינימום פנטסטי, אבל אנשים ישבו בבית כי הם פוטרו, אז מה התועלת?". מרכבים, המייצרת ומרכיבה אוטובוסים בישראל, פיטרה מתחילת השנה כ־170 עובדים, בין היתר בשל תחרות פרועה מול יבוא מסין. "בסין משלמים 5,000 דולר לעובד ייצור מיומן בשנה, וכאן אנחנו משלמים כ־40 אלף דולר בשנה. עכשיו מעלים את המינימום. זה לא נוגע רק לאנשים קשיי יום, זה יתחיל מהשכר הנמוך, אבל מטבע הדברים זה יוצר שרשרת של תגובות שהשכר כולו יעלה. זה חיסול ממוקד לחלק מהמגזר העסקי. אנחנו מדברים פה על אנשים בפריפריה, בתעשייה מסורתית".

"אני חושבת שלא הגענו לתוצאה הטובה ביותר בהסכם הזה", מוסיפה ליאורה בירנהק, מנכ"לית מנעמים, שמשקפת עמדה של תעשיינים רבים.

לעמדת אורן, הדברים הם חלק מקמפיין הבחירות של יריבו שרגא ברוש לקראת הבחירות הקרובות להתאחדות התעשיינים בתחילת ינואר. "אין מרמור אמיתי, מה שיש הוא רצון להשתמש בזה ככלי ניגוח בבחירות הקרובות", הוא אומר. "אם הייתי מחליט אחרת, הם היו אומרים שמה שעשיתי זה לא נכון".

מייקסנר ואורן צילום: אלעד גרשגורן, עמית שעל

החתימה לא קשורה לבחירות?

"אם הייתי פועל משיקולי בחירות לא הייתי הולך לחייב בעוד כסף את הבוחרים שלי. זה לא כזה הגיוני, נכון? חוץ מזה אם לא הייתי מסכים — כל יום היו דיונים והייתי נהנה מכותרות".

למה למהר לחתום על ההסכם כשהממשלה מתפרקת?

"הקדמתי את הממשלה כי הערכתי שאם ניתן לה להוביל, נגמור בהרבה יותר. האווירה הציבורית דיברה על תוספת של 1,000 שקל במיידי, וש"ס הציבה תנאי של 30 שקל לשעה מינימום כתנאי לכניסה לממשלה. הבטחתי שנשלם 700 שקל בשלוש פעימות".

למה לא להתעקש שההסכם יהיה חלק מעסקת חבילה?

"חתמנו על שני הסכמים שיש להם אותו מעמד - אחד על שכר המינימום; ושני שיש בו התחייבות לשפר את הסביבה העסקית שלנו בקשר לשעות נוספות, משמרות, שעות גמישות והפחתת הפליליזציה של חוקי העבודה".

ההסכם הנוסף קבע שיהיה מו"מ.

"ההסכם קבע שחייבים לתת הקלות למעסיקים ושתוקם ועדה משותפת שתדון בין הצדדים. עבודת הוועדה צריכה להיגמר עד 1 בפברואר, שזה לפני הפעימה הראשונה של ההעלאה".