כיל: בגלל המיסוי נעביר כריית האשלג לספרד

בכילמסירים את הכפפות. אלי עמית, סמנכ"ל בכיר לכלכלה בקבוצת כימיקלים לישראל, ניצל את הבמה בדברו בפני משקיעים זרים בכנס של הבורסה הישראלית בלונדון, כדי להעביר מסר לממשלת ישראל. "אנחנו מגיעים לרמות מס של 41% אחרי התמלוגים והמסים, וזה עוד צפוי לעלות. זו רמת גבוהה מאוד. אם בארץ לא יהיה קל, אז יש עוד מקומות בעולם כמו ספרד שאפשר לפתח שם מכרות אשלג. כיל משלמת בישראל את המס מהגבוהים בעולם לחברות המפיקות אשלג", הוסיף עמית, "בספרד אנחנו מנצלים רק 10% משטח הזיכיון שלנו להפקת אשלג. סך הכל נכון להיום אנחנו מפיקים שליש מתוצרת האשלג באירופה ושני שלישים בישראל בים המלח. זה עשוי להשתנות".

עמית סיפר שחזר מכנס משקיעים בדבלין ושם קיימת אי־ודאות לגבי מהלכי הממשלה בישראל. לדבריו, "אי־ודאות זה תמיד נושא שמעיק על שוק ההון. משקיעים קוראים בעיתונים ששר האוצר מעוניין להעלות את המסים. זה יכביד את ההוצאות בישראל וזה גורם לחששות בקרב משקיעים זרים". בין היתר התייחס עמית בדבריו לסוגיית פיתוח מכרות הפוספטים במתחם שדה בריר הסמוך לערד - מרבץ פוספטים שרותם אמפרט מקבוצת כיל מבקשת לכרות בו ואשר נתקל בהתנגדות עזה של קבוצה מתושבי ערד. "אם לא נוכל לפתח את שדה בריר נצא מפה, במקביל אנחנו בוחנים 6 פרויקטים אחרים בעולם", אמר עמית.

דבריו של עמית, כמו של בכירים אחרים בכיל, ביניהם מנכ"ל כיל דשנים דניי חן שגם הוא איים אתמול כי כיל תעזוב את הארץ אם לא יינתן לה להתחיל בכרייה בשדה בריר, נאמרים על רק צניחה חדה במניית כיל, שהחלה באפריל.

מאז התבטאותו של שר האוצר יאיר לפיד, שאמר כי יתנגד לעסקת המיזוג בין כיל לפוטאש הקנדית, צנחה מניית כיל בשיעור חד של כ־16% משווי שוק של כ־60 מיליארד שקל לשווי שוק של 50.25 מיליארד שקל (בנטרול דיבדנדים). כיל שמוחזקת (26%) על ידי החברה לישראלשבשליטת עידן עופר, היא המניה הנסחרת ביותר בשוק ההון הישראלי. פוטאש מחזיקה בכ־14%, ושאר מניות החברה, כ־60%, מוחזקות באופן ישיר או עקיף, על ידי הציבור הרחב. מדינת ישראל, שמכרה את השליטה בכיל לחברה לישראל, מחזיקה במניית זהב שמעניקה לה זכות וטו בכל עסקה שבמסגרתה יבקש גוף (ישראלי או זר) להגיע לאחזקה של יותר מ־14% בכיל.

תחילת מגמת הצניחה

ב־10 באפריל, ימים אחדים לפני פרסום "תקציב הגזירות" של לפיד, יצא שר האוצר עם שתי הצהרות. הראשונה דנה בהקמת ועדה שתבחן מחדש את תקבולי המדינה ממשאבי טבע המנוהלים על ידי חברות פרטיות והשנייה עסקה בהתנגדותו למיזוג בין כיל לבין פוטאש. באותו היום צנחה מניית כיל ב־3.8% במחזור מסחר של 144 מיליון שקל. ביום שלמחרת המשיכה המניה לרדת בשיעור של 3.2% ובמחזור מסחר עצום של 168 מיליון שקל. מאז הכיוון של המניה הוא אחד — למטה. שבועיים לאחר הצהרתו של לפיד, הודיעה פוטאש כי נושא המיזוג יורד מהפרק בשל התנגדות הדרג הפוליטי בישראל לעסקה. מניית כיל הגיבה באותו היום בירידה של 4.47% במחזור ענק של 179 מיליון שקל.

כיממה לאחר הודעתה הדרמטית של פוטאש (ב־26 באפריל) פורסם כי שר האוצר צפוי לבקש מפרופ' איתן ששינסקי לעמוד בראש ועדה שתבחן מחדש את תקבולי המדינה ממשאבי טבע המנוהלים על ידי חברות פרטיות. המסר למשקיעים היה ברור: כיל צפויה לפגיעה נוספת. שבועיים לאחר מכן הלם שר האוצר פעם נוספת כשהתייחס לדו"ח מינהל הכנסות המדינה בו פורטו בין היתר הטבות המס שמהן נהנות ארבע החברות הגדולות משק — טבע, כיל, אינטל וצ'ק פוינט. "כתוב שם שהחברות שילמו מס אפקטיבי של 3.3% - חנות נעליים משלמת יותר. זה מקומם וגם אני זועם. אבל זה חוק שעבר בכנסת. ביקשתי ייעוץ משפטי לראות מה לעשות עם החוק. דבר שני, אכנס לדיאלוג עם החברות. נבדוק אם אפשר בהסכמה לשנות את חוקי המשחק". ביום המסחר הראשון שלאחר מכן (12 במאי) הגיבה מניית כיל בירידה של 2.3% במחזור של 66 מיליון שקל.

כיל משלמת יותר

עיון בחוק ההסדרים החדש מראה כי שיעורי מס החברות החדש שבמסגרת חוק עידוד השקעות הון, יתקבעו על 15% במרכז ו־10% בפריפריה — רמה גבוהה יותר בהשוואה למתווה שתוקן ב־2010 לפיו ב־2013 הם יירד המס לשיעורים של 7% בפריפריה ו־15% במרכז, וב־2016 ל־6% ול־12%, בהתאמה. על פי גורמים בכירים בשוק ההון, הצהרות האוצר בנושא המיסוי עשו עוול עם כיל שהיתה החברה היחידה שהוחרגה בסוף 2010 מהחוק לעידוד השקעות הון וכבר כיום היא משלמת בפריפריה מס של 15%, שיצמח ויעלה בשנים הקרובות ל־26.5%, הרבה מעבר למה ששר האוצר החדש מתכנן.

עידן עופר

ביוני 2012, בתום משא ומתן ארוך ומתיש, נחתם הסכם בין הממשלה לכיל בדבר הכפלת התמלוגים ומימון של 90% מפרויקט בעלות של כ־4 מיליארד שקל, שלפיו מפעלי ים המלח -חברה־בת של כיל - תקצור את המלח שהצטבר על קרקעית האגן הדרומי של ים המלח המאיים להציף את בתי המלון השוכנים לחופיו. במסגרת ההסכם נקבע גם כי שיעור התמלוגים שכיל משלמת על כל כמות מעל 1.5 מיליון טונות של אשלג שהיא מפיקה בישראל יעלה מ־5% ל־10%.

המדינה התחייבה בהסכם כי בכך תמו דרישותיה והיא תתנגד ותמנע כל העלאה נוספת של תמלוגים ומסים מכיל "לעת הזאת". לצד סעיף זה מופיע סעיף נוסף האומר כי העלאה נוספת של תקבולי המדינה מכיל פותחת למעשה את ההסכם ומחזירה את הצדדים למצב שלפני ההסכם. עיון בדו"חות כיל מראה כי ב־2012 היא שילמה למדינה 125.4 מיליון דולר (יותר מ־400 מיליון שקל) במזומן כתמלוגים עבור כריית אשלג, בהשוואה ל־76.4 מיליון דולר ששילמה ב־2011 ו־23 מיליון דולר ששילמה ב־ 2010. בשבוע שעבר ציינו בכיל, עם פרסום הדוחות כי החברה מעבירה למדינה כ 41% מהרווח לפני מס, המסתכמים בכמיליארד וחצי שקל כמסים ישירים, תמלוגים ומס דיבידנד.

מה דעתך על מניית איי.סי.אל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

גורמים בשוק ההון טוענים כי "פתיחה מחדש של ההסכם עם הממשלה, פחות משנה לאחר חתימתו (הסכם התמלוגים והקציר — ע"צ) מאותתת למשקיעים הזרים שאי אפשר לסמוך על המחויבות של ממשלת ישראל ועל היציבות העסקית כאן. ואכן, ישנה מגמה של הפחתת אחזקות משקיעים זרים במניית כיל, שהייתה אחת המניות המרכזיות בהשקעה של זרים בישראל. עכשיו על כיל לבנות מחדש את אמון המשקיעים הבינלאומיים במניה".

"לטובת הציבור בישראל"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בהתאם להודעת שר האוצר מלפני מספר שבועות, בעניין התנגדותו לעסקת פוטאש כיל ולהקמת ועדה לבחינת תמלוגים מאוצרות טבע, הרי שצעדים אלו אין בהם בכדי לפגוע בחברות העסקיות אלא לתרום לציבור הישראלי ולהגדלת חלקו של הציבור במשאבי הטבע השייכים לו. כמו־כן, בניגוד לנטען, אין סתירה בין הסכם הקציר שנחתם לפני כשנה לבין הקמת ועדת משאבי טבע. החלטת הממשלה במפורש לא אסרה על ביצוע שינויים במדיניות הפיסקאלית של הממשלה. יודגש כי ממשלת ישראל רואה חשיבות גדולה בקיום הסכמים".