חדווה בר לבנקים: להתכוננן לעזיבה של בכירים בעקבות חוק השכר

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שיגרה היום (ה') מכתב קצר ונוקב לבנקים בו היא מבקשת לקבל מהם בשבוע הקרוב התייחסות לגבי ההשפעות של החוק שמגביל את שכרם של העובדים במערכת הפיננסית עד לתקרה של 2.5 מיליון שקל.

על פי המכתב, מבקשת בר מהבנקים לבחון את האפשרות וההשלכות של עזיבת אנשי מפתח בדרגים הניהוליים בבנק, כאשר היא מציינת שהחוק יוצר אי בהירות לגבי זכויות עבר של עובדים ותיקים.

אי בהירות זו עשויה מצד אחד להוביל לגל פרישות חד-פעמי בתקופה הקרובה אצל בנקאיים בכירים מאוד, ומנגד ביחס לעובדים ותיקים בדרגי ביניים עלול החוק להניא אותם מלהסכים לתוכניות פרישה מרצון מתגמלות מאוד בשנים הבאות. ולכן דרישת המפקחת במכתב, שכל בנק יבחן את יכולתו לבצע תוכנית התייעלות משמעותית כפי שדרש הפיקוח דרש ממש בסוף השנה שחלפה.

כך, ייתכן ולגבי אנשים מסויימים שהביעו באופן עקרוני נכונות לחתימה על תוכנית פרישה מרצון בשנים הקרובות כאשר חבילת הפיצויים שהם אמורים לקבל תהיה מעל 2.5 מיליון שקל, הרי שאלו עשויים לשקול שנית את כדאיות היציאה לפרישה מוקדמת ואף להחליט כי הדבר לא כדאי להם, אלא כדאי יותר להמשיך ולעבוד בבנק עוד כמה שנים ואז לפרוש במועד המתוכנן על פי גיל הפרישה הקבוע בחוק.

היבט נוסף, הוא עדכון אומדני הוצאות הפרישה בדוחות של הבנקים. זאת מאחר, ואם אכן נראה בחודשים הקרובים גל פרישה של עובדים במערכת הבנקאות הרי שהדבר יכביד על הבנקים בשנה הקרובה בהוצאות השכר שלהם.

ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים צילום: נמרוד גליקמן

הוצאות השכר והנלוות הן הנתח המשמעותי ביותר בסעיפי ההוצאות של כל בנק, ולכן שינוי בהוצאות השכר ובהפרשות ביחס לעובדים שיפרשו עלול להיות בעל השפעה לא מבוטלת על השורה התחתונה בדוחות הבנקים, ועל התשואה להון שירשמו.

חוק הגבלת שכרם של העובדים במערכת הפיננסית עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת בשבוע שעבר. החוק קובע תקרת שכר קשיחה של 2.5 מיליון שקל (עלות שכר כולל הוצאות מעביד) וכן קובע כי עלות השכר הגבוה ביותר במוסד פיננסי תהיה מקסימום גובהה פי 35 מעלות השכר הנמוכה ביותר של עובד באותו מקום.

גל העזיבות של אנשי מפתח במערכת הבנקאות, נראה כי כבר החל. לפני כשבוע הודיע מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, על רצונו לסיים את תפקידו מוקדם מהצפוי, כאשר קינן מחזיק בתקופת הודעה מוקדמת של שישה חודשים.

מימין ציון קינן ורקפת רוסק עמינח צילום: סיון פרג', אוראל כהן

ההערכות הן שזו אחת הסיבות שהניעה את קינן לבצע את המהלך, אולם מוקדם יותר השנה מינה הבנק את אריק פינטו לממלא מקומו של המנכ"ל, כאשר מדובר בתפקיד חדש שהקים את הבנק, הרבה לפני אישור חוק שכר הבכירים.

כפי שנחשף ב'כלכליסט' אתמול, דירקטוריון בנק לאומי קיים ישיבת חירום, שבה הוחלט להפחית את תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בהסכמים של בכירי הבנק מ־6 חודשים ל־3 חודשים. זאת במטרה לאפשר למנהלים לחמוק מפגיעה בחבילות הפרישה שלהם בעקבות המגבלות החדשות על שכר בכירי ענף הפיננסים, שייכנסו לתוקפן באוקטובר.

גורם בנקאי שהתייחס למכתב אומר כי להערכתו "הבנקים הגדולים יצטרכו להפריש ברבעון הקרוב עשרות מיליוני שקלים" נוכח גל הפרישה הצפוי והשינוי באומדני הפרישה של העובדים במערכת הבנקאית. ​