ניתוח כלכליסט
הרפורמה בחוק התכנון: ועדות מקומיות, סמכויות לאומיות
הרפורמה של שר הפנים גדעון סער מקנה לרשויות המקומיות סמכויות רבות בניסיון לזרז את הליכי התכנון ומפריטה את הליך הרישוי. "כלכליסט" מנתח שלושה סעיפים מהותיים שאושרו. האם הפרצות שמסתתרות מצדיקות את החיפזון?
ועדת הפנים של הכנסת אישרה אתמול ברוב של תשעה חברי כנסת תומכים מול ארבעה מתנגדים את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה המכונה "רפורמת הפרגולות", שהוביל שר הפנים גדעון סער, לקריאה שנייה ושלישית. הרפורמה תובא לאישור מליאת הכנסת בעוד כשבועיים, לפני תום כנס החורף.
- הארגונים החברתיים דורשים להכניס דיור בר השגה לחוק התכנון והבנייה
- הרפורמה בתכנון והבנייה: גם המועצות האזוריות במרכז יזכו להקלות
- "רפורמת הפרגולות" עברה לקריאה שנייה ושלישית
ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שורץ־מילנר, אדריכלית הרפורמה, הצליחה עם סער להעביר את הרפורמה בפרק זמן קצר יחסית - כתשעה חודשים. הרפורמה שעיצבה שורץ־מילנר היא למעשה גרסה קומפקטית של הרפורמה המקיפה שיזם רה"מ בנימין נתניהו, "רפורמת המרפסות", שלא הצליחה לעבור בכנסת. בכוונת משרד הפנים להציע בהמשך תיקונים
סער, שנכח בדיון בוועדת הפנים, אמר כי ההשפעה של החוק הזה היא "פי כמה וכמה חשובה מהרבה נושאים שנידונים בימים אלה בכנסת. הרפורמה מחוללת מהלך ביזור עמוק ואפקטיבי של מערכת ריכוזית ולא יעילה, ומשחררת את האזרח מהצורך לקבל אישור מהרשויות לפעולות בנייה פשוטות. כמו כן, הרפורמה מונעת מהרשויות את האפשרות שלא להשיב לפניית האזרח, וקובעת כי ביחס לפעולות בנייה מסוימות כגון תוספת ממ"ד, סגירת מרפסת או תוספת חדר, ככל שלא התקבלה תשובת הרשויות לבקשה להיתר שהגיש האזרח הופכת הבקשה להיתר — להיתר בפועל". "כלכליסט" בחן את עיקרי השינויים שמתווה הרפורמה, משמעותם והסעיפים השנויים במחלוקת שנכללים בה.
1. יותר סמכויות לוועדות המקומיות
השינוי: בתחום התכנון מעניקה הרפורמה של סער סמכויות חדשות לוועדות התכנון המקומיות, בעיקר לתוכניות מצומצמות, לניהול שטחי ציבור ולהוספת זכויות בנייה. מדובר בעיקר בהפחתת העומס מוועדות התכנון המחוזיות. הרפורמה המוצעת תעביר לסמכות הוועדות המקומיות תוכניות מתאר קטנות של עד 20 יחידות דיור, המהוות כיום 76% מהיקף העבודה של הוועדות המחוזיות. הרפורמה מציעה פרקי זמן מרביים לאישור תוכניות בנייה: בוועדות המקומיות עד 12 חודשים; לאישור תוכניות בסמכות הוועדה המחוזית יוקצבו 18 חודשים; תוכניות מתאר מחוזיות יאושרו בתוך שנה; ותוכניות מתאר ארציות בתוך שנתיים. כיום משך אישור תוכניות בוועדות המחוזיות הוא שלוש שנים וחצי בממוצע.
הביקורת: ארגונים חברתיים וסביבתיים התנגדו בעיקר להרחבת סמכויות הוועדות המקומיות, וזאת בשל הפתח שעלול הדבר ליצור לשחיתות. לטענתם, הוועדות המקומיות, המורכבות מחברי מועצות ברשויות המקומיות, אינן מוכשרות דיין כדי לעמוד באחריות הנוספת. לאור מקרי השחיתות שנחקרים ונחקרו בכמה רשויות מקומיות, הארגונים חוששים שלחצים מצד אינטרסנטים בתחום הבנייה עלולים להוביל להחלטות תכנון ובינוי שיפגעו באיכות החיים ובמשאבי הטבע.
2. הקלות ברישוי והקמת מכוני בקרה
השינוי: במסגרת הרפורמה יבוטל הצורך בבקשות להיתרים לשינויי בנייה כגון פרגולה, גידור ומחסנים; יאושר הליך רישוי מקוצר לתוספות בנייה של עד 25 מ"ר כגון סגירת מרפסת; הרישוי יופרט ויוקמו מכוני רישוי לשירות האזרח, שירכזו את האישורים ממשרדי הממשלה השונים כגון המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף; וייקבע לוח זמנים לאישור תוכניות.
בתחום הרישוי יהיו שלושה מסלולים: פטור מהיתר, הליך מקוצר והליך רגיל. פטור מהיתר יינתן לשינויי בנייה דוגמת פרגולה; הליך רישוי מקוצר של 45 יום יצריך הודעה לרשות המקומית בלבד לסגירת מרפסת, להוספת מעלית ולהרחבות של עד 25 מ"ר; ולהיתר בנייה לקונסטרוקציה חדשה יידרשו עד 90 יום.
כמו כן תתבצע הפרטה של חלקים מהליך הרישוי וקבלת ההיתר והעברתו למכונים חיצוניים. מדובר במהלך המזכיר את הפרטת מכוני הרישוי בתחום הרכב שנעשתה בעבר. המהלך הנו בעל חשיבות לא רק בשל היכולת שלו לקצר את משכי ההמתנה להיתר בנייה, אלא בעיקר תפיסתית מכיוון שלראשונה יוצא הליך רישוי הנחשב לרגיש כל כך מידי הרשויות וועדות התכנון. הכוונה היא ליצור גופים שבהם יועסקו אנשי מקצוע מכל תחומי הבנייה ובעיקר מתחומי ההנדסה והאדריכלות. אנשי המקצוע יקבלו לידם את התוכניות לאחר אישור הרשויות המקומיות, ויידרשו לבחון את איכות התכנון והתאמתו לדרישות הרשות.
כמו כן, כיום לפני קבלת ההיתר יש להביא אישורים מגורמים שונים, מעין הכנת "טופס טיולים" שמאפשר לסיים את ההליך. הכוונה היא שבמכוני הבקרה יועסקו בקרים שיחזיקו בסמכות לחתום על אותו "טופס טיולים". מדובר בגורמים כגון פיקוד העורף, כיבוי אש, משרד הבריאות וחברת החשמל.
הביקורת: משרד הפנים אמנם יפקח על מכוני הבקרה, אך קיים חשש משחיתויות שיחדרו לעבודת המכונים, שעלולים לקדם היתרי בנייה לגורמים שישלמו על כך.
3. הקצאה לדיור בר־השגה
השינוי: במסגרת הרפורמה, בכל תוכנית חדשה הכוללת יותר מ־100 יחידות דיור חדשות יש חובה לבנות לפחות 20% דירות קטנות שמחירן נמוך יותר.
הביקורת: חברי כנסת מהאופוזיציה וארגונים חברתיים גורסים כי דירות קטנות (שזולות יותר, מטבע הדברים, מדירות גדולות) אינן דירות בנות־השגה. לעמדתם, דיור בר־השגה צריך להיקבע על ידי מבחני הכנסה ולהיות מוענק לאוכלוסיות שזקוקות לכך.