"אנחנו לא רוצים לחנוק את החדשנות"

כשזה המצב, לא פלא שכלכלת השיתוף עלתה לדיון גם במירוץ לנשיאות בארה"ב. הילארי קלינטון, המועמדת המובילה של המפלגה הדמוקרטית, ציננה השבוע את ההתלהבות ואמרה שכלכלת השיתוף "מעלה שאלות קשות" בנוגע ליכולתם של צעירים להשתכר בכבוד. המצב שבו נהגי אובר, למשל, אינם נחשבים לעובדי החברה והיא אינה מחויבת לזכויותיהם (או לנוסעים, במקרים שבהם הנהגים פוגעים בהם) מעלה שאלות לגבי חוקיות המודל. החברה, שהפכה לאחד הסטארט-אפים הגדולים בעולם, כבר הסתבכה בשלל חקירות בארה"ב ומחוצה לה.

מי שעוקבת בתשומת לב רבה אחרי התנהלותה של אובר היא מורין אולהאוזן, אחת מחמשת הנציבים הבכירים ברשות הסחר האמריקאית (FTC), מהגופים הרגולטוריים החשובים בעולם.

מורין אולהאוזן צילום: עמית שעל

ה-FTC מקבילה פחות או יותר לרשות הישראלית להגנת צרכן, אלא שיש לה שיניים: היא מטילה קנסות גבוהים על חברות שפוגעות בצרכנים, ומתמודדת עם שאלות חוקיות קשות בתחומים כמו קניין רוחני ופרטיות. חוקי האנטי-ספאם וחופש המידע, למשל, עוצבו בידי הרשות האמריקאית.

ואולם, בשיחה עם "כלכליסט" אומרת אולהאוזן כי הרשות נוטה, לפחות כרגע, לתת לכלכלת השיתוף להתפתח. "רגולציה היא לא תמיד הפתרון הנכון או החכם ביותר, ואנחנו לא מחפשים דרך להטיל רגולוציה על כל טכנולוגיה חדשה שנכנסת לשוק", היא מסבירה.

"אנחנו מעדיפים לפעול באופן פרטני נגד חברות שגורמות נזק לצרכן. במדינות אחרות דואגים להעביר עוד ועוד חוקים, אבל פחות לאכיפה. ב-100 השנים האחרונות גילינו שהגישה שלנו יותר אפקטיבית.

"תחרות תמיד משבשת את המבנה הקיים, ואובר יצרה תחרות בשווקים שקודם לכן היו תחרותיים פחות. יש סיבה שהצרכנים אימצו את כלכלת השיתוף, ולכן אנחנו פועלים מאוד בזהירות. אנחנו לא רוצים לחנוק חדשנות".

מוותרת לקטנות

למרות הגישה הפרו-טכנולוגית של אולהאוזן, שהשתתפה בחודש שעבר בכנס השנתי של המכון לחקר הסייבר באוניברסיטת ת"א, ה-FTC לא מהססת לפעול נגד חברות ענק שפגעו בפרטיות המשתמשים או הטעו אותם. אפל, למשל, נקנסה בקרוב לחצי מיליארד דולר בשנים האחרונות: היא הורשעה ביצירת מונופול להעלאת מחירי הספרים הדיגיטליים ואולצה לשלם 450 מיליון דולר ולהחזיר ללקוחות 32 מיליון דולר כיוון שאפשרה לילדים לבצע רכישות בתוך אפליקציות. גוגל, מצדה, שילמה 22 מיליון דולר על כך שעקבה אחר משתמשי הדפדפן ספארי תוך עקיפת הגדרות הפרטיות של התוכנה, ואילו ספקיות התקשורת טרקפון ו-AT&T נקנסו לאחר שהאטו את מהירות הגלישה דרכן מבלי ליידע את הלקוחות.

נקנסה ב-450 מיליון דולר בשל קנוניית הספרים הדיגיטליים. iBooks של אפל צילום מסך

מנגד, כשמדובר בחברות קטנות, ה-FTC נחרצת פחות. היא חקרה בין היתר סטארט־אפ בשם Nomi, שעקב אחר הטלפונים של מבקרים בקניונים והעביר את המידע למפרסמים. הרשות, בתמיכת אולהאוזן, החליטה שלא להעניש את החברה, אלא רק לחייב אותה לאפשר לצרכנים שמעוניינים בכך להפסיק את המעקב.

"אנחנו לא רוצים להעניש חברות קטנות, ומעדיפים לתת להן הזדמנות ללמוד מטעויותיהן", היא מסבירה. "בנוסף, צריך לזכור שאי אפשר לשלב מסחר מקוון פתוח ונגיש וגם אבטחה מושלמת. אין דרך לאפשר למשתמשים להזדהות ברשת בלי לאסוף עליהם מידע. חייבים להיות ריאליים.

שיתוף תחת אש Uber, כדאי שתרדי למקלט: הילארי קלינטון באה - והיא כועסת קלינטון הודיעה שתילחם בכל כוחה בחברות כאובר שמונעות זכויות בסיסיות מעובדיהן בתור מדיניות - ומסתתרות מאחורי תדמית של חדשנות וטרנד כלכלת השיתוף יוסי גורביץ לכתבה המלאה 

"מה שכן, מאוד מתסכל אותי שאנשים מוותרים מראש על עיסוק בסוגיות האלה רק כי אין פתרון מושלם. הפתרון הוא לא לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית, אלא לחשוב במקביל גם על אבטחה ופרטיות. בהתחשב במספר החברות הגבוה שאנחנו חוקרים על הפרת פרטיות המשתמשים, אני משוכנעת שאנחנו מעבירים מסר".

למרות חשיבותה של ה-FTC והתקדימים שהיא קובעת, מבחינת אולהאוזן במקרים רבים עדיף שהחברות דווקא יפקחו על עצמן. "רגולציה ואכיפה אינן בהכרח הפתרונות היחידים, לפעמים אפשר לעשות עבודה טובה יותר בכך שאנחנו נותנים לשוק לווסת את עצמו. מבחינתנו רגולציה עצמאית היא חיובית, כי היא נותנת לנו עוד כלים משפטייים לעבוד איתם. אם חברה טוענת שהיא עומדת בסטנדרטים שהיא והשוק קבעו, ואז שוברת אותם, זו הונאה ברורה".

פה זה לא אירופה

ההחלטות שה-FTC תקבל בנושא כלכלת השיתוף, פרטיות המשתמשים ותחומים נוספים ישפיעו לא רק על ארה"ב, אלא על העולם המערבי כולו - בדומה להחלטות מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בתחום הבריאות.

"אני עוסקת לא מעט בהשפעה של החלטותינו על אזרחים לא אמריקאים", אומרת אולהאוזן. "המצב הזה מחייב אותנו להיות מאוד שקופים לגבי שאנחנו עושים ולא עושים. יש מדינות שבהן יש הרבה יותר רגולציה, והן רק מחכות להזדמנות להגיד: 'אנחנו רק עושות את מה שה-FTC עושה'".

למרות המקרים שבהם ה-FTC פעלה נגד חברות הטכנולוגיה, בשנים האחרונות יש פער גדל והולך בינה לבין מקבילותיה באירופה. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא שגוגל חויבה באיחוד האירופי להסיר תוצאות חיפוש לבקשת אזרחי היבשת, בעוד שבארה"ב נושאים כאלה לא עולים על הפרק. "התפיסה המשפטית שונה, וכך גם ציפיות האזרחים", מסבירה אולהאוזן. "בארה"ב הצרכנים יותר מודאגים מפגיעת הממשלה בהם מאשר מחברות מסחריות. באירופה זה הפוך".