בקשה חסרת תקדים: נושי אי.די.בי פתוח בוחנים את בית המשפט

התערבות בית המשפט בשלב הנוכחי, שבו החברה עדיין ניתנת לפרעון, היא קצת מרחיקת לכת, שלא לומר הזויה. בשורת ההזרמה מארגנטינה מחזקת את החברה ומחלישה את התביעה, אבל עדיין קיימת דאגה לגורל החובות ארוכי הטווח. כבר עכשיו נשלפות הציפורניים במאבקים בין נושי הטווח הארוך, שהגישו את הבקשה, לבין נושי הטווח הקצר, שמתנגדים לה.

הדילמה שהוטלה לפתחו של השופט איתן אורנשטיין אינה פשוטה. ברור שאין כאן עילה קלאסית של חדלות פירעון למהלך הדרסטי המתבקש, אלא ניסיון לבחון את גבולות ההתערבות של בית המשפט: האם יאות לצקת פרשנות מרחיקת לכת לסעיפי חוק החברות ובמיוחד לסעיף ההבראה? האם ייעתר לבקשה, אף שהחברה עומדת במבחן הנזילות התזרימי (יכולתה לפרוע חובות בשנתיים הקרובות), אבל יש ספק כלשהו לעמידתה במבחן הנזילות המאזני (שבו סך חובותיה עולה על סך נכסיה)?

בקשה מרחיקת לכת שרק תתניע מהלך

הסעד הזמני המבוקש הוא להפקיע את החברה מבעליה וממנהליה ולהפקיד את ניהולה בידי עו"ד גלעד הלוי או גדי גרינשטיין. בכך טמון מוקש נוסף. "לא מתבקש סעד של מינוי תפקיד אלא להקנות לבעל התפקיד סמכויות", נכתב בבקשה. כלומר, המנהלים המוצעים לא יפעלו מכוח סעד משפטי מוכר של מינוי במסגרת הקפאה, כינוס או פירוק. ואם הם ייכשלו? מכוח איזה דין תוטל עליהם אחריות, ומי בכלל יהיה מוכן לבטח אותם?

עו"ד גיא גיסין צילום: אוראל כהן

מובן שתיתכן כאן אסטרטגיה אחרת: ברור למבקשים שהם הולכים רחוק מדי, אבל בעצם התנעת המהלך אולי יאמץ בית המשפט תרופת ביניים פחות דרמטית. למשל, כפי שמציע עו"ד אבנר כהן, בא כוחה של הראל ביטוח, למנות שני דח"צים נוספים מטעם הציבור כמבוגרים אחראים, משגיחי־על נוספים על הניהול הנוכחי.

מבחן חשוב למשק הישראלי, וגם לשופט

בדרך כלל בחזית כזו מול תאגידי הענק מתייצבים עורכי דין צעירים, אנטי־ממסדיים, חדורי רוח קרב שאינם מחוייבים - לא לגדולים ולא לטיעונים המסורתיים. הפעם חבר לעו"ד גיא גיסין הצעיר עו"ד אייל רוזובסקי, שמייצג בדרך כלל את הממסדיים והמוסדיים. רוזובסקי וגיסין חתומים על בקשה מרחיקת לכת, אך מנוסחת ומנומקת לתלפיות, עם חוות דעת כלכליות שמציבות אותה על קרש היתכנות משפטי. לא בכדי חילצה הבקשה הזו עוצמות נגדיות בדמות התגובה של אי.די.בי פתוח.

עו"ד ליפא מאיר, שמייצג את החברה, החתים לצדו את כל הנבחרת שלו, עורכי הדין צורי לביא, אמיר ברטוב ורועי אייז. התגובה מנוסחת בווליום גבוה במיוחד ומאשימה את קרן יורק ופסגות בהתנהגות "אורווליאנית" חסרת תום לב, המונעת מרצון מוצהר להשתלטות אגרסיבית על החברה. זאת, לטענתם, תוך סילוף הנתונים הכלכליים ופגיעה בנושים האחרים.

מה שחסר בדיון הוא הניסיון, האינטואיציה והיצירתיות של השופטת ורדה אלשיך. השופט אורנשטיין יעיל, מקצוען, טוב מזג והתנסה בשנים האחרונות בפירוקים לצדה של אלשיך. שבוע לאחר שזו טסה לשבתון בחו"ל, זימנו לו הגורל והטיימינג את התיק שהוגדר, ובצדק, בתשובת פתוח כ"בקשה גורלית לחברה וחסרת תקדים למשק הישראלי".