בחירות 2015
ליצמן: "כשאחזור למשרד הבריאות דו"ח גרמן יבוטל"
חיים כץ האשים את השרה לשעבר בכך שבתקופתה המשרד היה משותק; מועלם קראה לה אינטרסנטית; ואילו יעל גרמן שהצהירה שבינה לבין כץ "לא שוררת הערכה רבה" אמרה כי "עצוב שבמדינת ישראל אנשים נאלצים עדין לבחור בין מזון לתרופות". פאנל הבריאות של כלכליסט חשף את עמדות המועמדים המובילים לתפקיד לגבי השר"פ, העלאת מס הבריאות ותרופות שמחוץ לסל
- סקר משרד הבריאות: כצפוי - עדיף להתאשפז בבתי החולים הגדולים
- מכבי הגישה מתווה להקמת חברת ביטוח סיעודי בבעלותה
- סעיפי הרפורמה של האוצר על שוק הבריאות פורסמו, השינויים יורגשו בעוד חצי שנה
הפאנל, שכלל את ארבעת המועמדים המובילים לתפקיד שר הבריאות בממשלה הבאה, לווה בלא מעט טונים גבוהים. המפגש נערך יום לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה על משבר הדיור, ושוב הדגים עד כמה הטלטלות הפוליטיות מקשות על ניהול מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח. שרת הבריאות היוצאת יעל גרמן הסבירה מדוע עצרה את הרפורמות להרחבת טיפולי השיניים בסל הבריאות והחלת ביטוח סיעוד ממלכתי שהוביל קודמה בתפקיד ליצמן, ומה עשתה בשנה ושמונת החודשים שלה בתפקיד. המשתתפים האחרים - יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ח"כ חיים כץ מהליכוד, יו"ר השדולה לשוויון בבריאות ח"כ שולי מועלם־רפאלי מהבית היהודי וליצמן - מתחו ביקורת חריפה על התנהלותה של גרמן במשרד והצהירו שישנו את הכיוון.
"בתקופת גרמן המשרד היה משותק", תקף כץ את השרה היוצאת. "היא לא הגיעה לוועדה בכנסת, תקנות לא הגיעו לאישור. המשרד עבד על ועדת גרמן אבל חוץ מזה לא היה כלום חוץ מראיונות לתקשורת. היא טובה בנאומים, אבל אם גרמן היתה רואה את טובת הציבור, היא היתה אומרת 'אני לא מתאימה לתפקיד שרת הבריאות. אני לא מכירה את המערכת והחטאתי את המטרה'. השנתיים האחרונות היו מבוזבזות, הליכה אחורה".
כץ כיהן כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תחת ליצמן וגרמן, ולדעתו בהחלט אפשר לעשות רפורמה ולשפר את מצב המערכת. "בתקופת ליצמן היתה רפורמה בבריאות הנפש, מספר מכשירי MRI עלה משמונה ל־22. היתה רפורמה בביטוחי השיניים, השימוש בקנאביס הרפואי עלה מ־400 ל־12 אלף צרכנים, היתה תנועה", אמר. "בתקופת גרמן לא ראיתי את המשרד עובד. שום תקנה לא הגיעה לכנסת והעסק נשחק. אם האוכלוסייה גדלה ב־2.6% בשנה והתקציב לקופות החולים גדל ב־1.7% בלבד אז הם מרעיבים את הציבור. גרמן במשרד הבריאות היא החמצה אדירה כשבתקופה של ליצמן שאינו מהמפלגה שלי, העסק נראה אחרת".
סורק MRI צילום: שאטרסטוק לשמע הביקורת החריפה, ששותפים לה גורמים נוספים במערכת, אמרה גרמן שהיא לא מעוניינת להגיב לכץ. "לא שוררת בינינו הערכה גבוהה", הסבירה. "דו"ח המבקר על הדיור אמר שהכתובת היתה על הקיר ואף אחד לא עשה שום תוכנית לטווח ארוך. זה בדיוק מה שמצאתי כשנכנסתי למשרד הבריאות - מערכת רעבה שהוזנחה שנים. אז פה הכניסו 80 מיליון לשיניים ופה אישרו MRI, אבל המערכת על סף קריסה. החלטתי שבמקום כותרות אטפל בשורש הבעיה, לסובב את הגלגל לאחור ולהחזיר את ההשקעה הציבורית ל־70% (לעומת 60% כיום, מ"פ וא"ת). עשיתי מה ששרה צריכה לעשות.
"טיפלתי במשבר הפוליו, במשבר הדסה, העברתי לפחות מאה תקנות. העברנו את תקנות המים שעמדו כאבן שאין לה הופכין על שולחנו של ליצמן, העברתי בקריאה ראשונה את חוק הפונדקאות, סייעתי לניתוחים לשינוי מין, ביטלתי את טיפולי ההמרה, הוספתי חמישה מכשירי MRI בפריפריה והחלטנו על הקמת בית חולים נוסף בנגב".
משבר הדסה אמנם התפוצץ בתקופת גרמן, אבל הוא החל כבר ב־2010, במשמרת של ליצמן שנמשכה עד 2013. הוא לא עשה דבר בנדון איכשהו יצא נקי לחלוטין. "באותה תקופה דיברו על חובות של 100-120 מיליון שקל. התחלנו לטפל", אמר ליצמן. "לגבי גרמן - השאלה החשובה היא כמה מיטות היא הוסיפה, כמה רופאים. אני אצטרך תקופה כדי לתקן את הנזקים שהיא עשתה. תקשיבו מה מנהלי הקופות ובתי החולים אומרים עליה ולא תאמינו. אני הוספתי 960 מיטות. אולי זה 50%, אבל זה לא אפס. הבאתי 3 מיליון שקל לכל רכישה של MRI. רק לניאדו לא קיבל - כי הוא בבעלות חרדית".
"הרופא יישאר במחלקה במקום ללכת לאסותא"
ליצמן הוא אחד מראשי המפלגות היחידים שתומכים בהכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים. הוא הדגיש כי הפתרון לביצוע ניתוחים אחר הצהריים בבתי החולים הציבוריים והזרמת כסף רב למערכת הציבורית המשוועת לתקציבים הוא דווקא החזרתו של השר"פ, כלומר האפשרות לבחור רופא פרטי באמצעות ביטוחי הבריאות בבית החולים הציבורי - בדיוק מה שוועדת גרמן הכריעה שלא יחזור.
כץ וגרמן בפאנל כלכליסט צילום: עמית שעל
יו"ר יהדות התורה נחשב למי שסיכויו להיות מופקד על מערכת הבריאות הם הגבוהים ביותר, משום שזהו תנאי של מפלגתו לכניסה לקואליציה והחרדים צפויים להיות חלק מכמעט כל קואליציה שתקום. הוא הודיע שיבחן מחדש את החלטותיה של גרמן, בהן הקמת רשות האשפוז שתהיה אחראית במקום משרד הבריאות על בתי החולים הממשלתיים וחזר על תמיכתו המסורתית בשר"פ. "במקום שהרופא הבכיר יילך לעשות ניתוחים פרטיים באסותא, הוא יישאר בבית החולים ויתעסק במחלקה שלו", אמר. "הרופאים הבכירים התחייבו לי שהם יהיו כל היום בבית החולים וזה מה שיקצר את התורים וישפר את השירות".
לשאלה אם בכוונתו להעלות את מס הבריאות, שייפול על מעמד הביניים העובד ולא על ציבור הבוחרים שלו, ענה ליצמן כי "זו דמגוגיה. אני לא אעלה את מס הבריאות. רק על סיעוד כדי לחסוך לאנשים עשרות ומאות שקלים בחודש במקום הביטוחים הסיעודיים הפרטיים. אפשר גם לעשות סדר בתקציב המשרד ולבטל את ההשתתפות העצמית של הילדים במימון האשפוז הסיעודי של ההורים".
גרמן היתה מאוד רוצה לחזור למשרד הבריאות ולהשלים את עבודת הוועדה שיישום מסקנותיה נגדע באיבו עם התפרקות הממשלה, ולא לפני שבכירים בליכוד ובישראל ביתנו התנגדו להגבלות שרצתה להטיל על התיירות הרפואית ועל בתי החולים הפרטיים כמו אסותא או הרצליה מדיקל סנטר. לדבריה, תקציב מערכת הבריאות היה אמור לגדול השנה ב־4 מיליארד שקל. בנוסף, גרמן הבטיחה להקטין את ההוצאה של משקי הבית על ביטוחי בריאות באמצעות רפורמה בביטוחים המשלימים של קופות החולים ובביטוחים הפרטיים שמוכרות חברות הביטוח.
עם זאת, כשגרמן נכנסה לתפקידה היא ביטלה שתי רפורמות שהיו אמורות להפחית את ההוצאה הפרטית - הרחבת טיפולי השיניים לילדים ורפורמת הסיעוד של ליצמן. "אין ויכוח על רפורמת הסיעוד", אמרה גרמן. "אבל חשוב להדגיש שהיא לא אושרה בתקופת ליצמן, בגלל התנגדות של האוצר דאז (יובל שטייניץ, מ"פ וא"ת). אנחנו מעוניינים שהיא תמומן מהקרן של רווחי הגז ולא מהעלאת מס הבריאות. את רפורמת השיניים היה צריך להרחיב מגיל 12 ל־14, אבל היינו בגירעון של 40 מיליארד שקל והחלטנו שמתוך תוספת של 300 מיליון לסל התרופות, נקדיש לתרופות מצילות חיים".
ליצמן בתגובה לא נשאר חייב: "נראה שהשרה לשעבר לא מכירה את התקציב. טיפולי שיניים היו מחוץ לסל הבריאות ורפורמת הסיעוד לא עברה כי היא התנגדה. אם היה לי שר אוצר משלי כמו לגרמן היינו מרקיעים שחקים. אם יש 4 מיליארד שקל - אין 40 מיליון לטיפולי שיניים?”
"כל חורף אותם מראות, בעיקר בפריפריה"
לח"כ מועלם־רפאלי פחות ניסיון במערכת הבריאות מאשר לשלושת המתחרים שלה.
התמונות שחוזרות כל חורף צילום: אלעד גרשגורן
"המטרה היא להפוך את המערכת הציבורית לשוויונית, זמינה ונגישה יותר", אמרה. "ראשית, צריך לתקן את השחיקה התקציבית הבלתי נסבלת. המערכת זקוקה ל־10 מיליארד שקל כדי להתאים את עצמה לעלייה בתוחלת החיים ולשינויים הטכנולוגיים. שנית, צריך להכניס את השירותים שמקבלים היום בביטוחים המשלימים אל תוך סל הבריאות הממלכתי, כולל השימושים העיקריים שהם בחירת הרופא והתייעצות שנייה. ביטול השב"ן יתבצע באמצעות העלאת מס הבריאות בשיעור של 0.5%–1%. זו לא הוצאה נוספת כי כיום 80% מהאזרחים מחזיקים בביטוח משלים שלא יצטרכו אותו יותר. שלישית, יש לטפל בצמצום פערים כי אחרת עדיין יהיו אנשים שיצטרכו לבחור בין אוכל לבין תרופות".
מועלם־רפאלי המשיכה ואמרה שמשתרשת כאן תפיסה שמערכת הבריאות הציבורית קורסת, וכי אחד הגורמים לכך הוא שהשרים מתחלפים באופן תדיר.
"זו מערכת מצוינת כי יש בה אנשים מצוינים, אבל הקריסה היא ביחס לאזרח - כל חורף רואים את אותם מראות במסדרונות ובעיקר בפריפריה. יש בעיית משילות וכל שנה ותשעה חודשים מתחלף שר. הנקודה הקריטית היא השיתוף בין השרה למערכת. האם שר שנכנס לא צריך לעמוד בהתחייבויות של השר הקודם? אין תכנון אסטרטגי?".
גרמן הסכימה עם מועלם לגבי קריסת המערכת ואמרה גם היא שיש לתגבר את בתי החולים מבחינת צוותים וציוד. "אני מסכימה עם שולי, הזקנה עדיין במסדרון וצריך להוסיף מיטות ורופאים", היא אומרת. "לדוגמה, צריך לפתח חלופות לאשפוז כמו טלמדיסין (שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למתן שירותי רפואה מרחוק - מ"פ וא"ת) ולהוריד את התמרוץ של הקופות להחזיק את החולים הגריאטריים בבתי החולים. הם מקבלים על אשפוז שם 1,800 שקל לעומת 700 שקל במרכז הגריאטרי. צריך להעלות את התשלום על זה - וזה יפתח את הפקק".
כץ טען שגרמן לא טיפלה בעניין החולים הגריאטריים בתקופת כהונתה: "תוחלת החיים עולה אבל בגריאטריה תקן האחיות הכי נמוך, 0.58 אחיות למיטה. הצעתי לגרמן להעלות ל־0.85 אחיות למיטה ודיברתי עם שר האוצר יאיר לפיד, וכלום לא קרה". גרמן השיבה שאינה זוכרת דבר כזה.
"הביטוח הסיעודי צריך להיות לכולם"
בעוד הפוליטיקאים מתווכחים על חיזוק בתי החולים וקופות החולים, כולם דיונים חשובים, נותרו רבים בשכבות החלשות שצריכים לבחור לפעמים בין אוכל לבין תרופה. סקר של משרד הבריאות מלפני שנתיים הראה כי כחמישית מהעניים ויתרו על טיפול רפואי בשל מחסור בכסף. בשל חשיבות הנושא נשאל כל אחד מהמתמודדים איך הוא סבור שיש לפתור את המצב הזה.
הפתרון של כץ למצבם של חולים עניים שצריכים תרופות, שלעתים אינן כלולות בסל, ואינם יכולים לרכוש אותן, היא שמקבלי קצבאות השלמת הכנסה יקבלו תרופות חינם למחלות כרוניות. "מה אנחנו מצפים שיעשה מי שחי מ־2,400 שקל, או 700 אלף איש שעובדים ולא מגיעים לסף המס?", שאל. "צריך להעלות גם את קצבאות הזקנה ולתת לקופות למכור בביטוח המשלים תרופות שאינן בסל. הביטוח הסיעודי צריך להיות לכולם, בזמן שהממונה על שוק ההון והביטוח קיצצה את התנאים והעלתה את הפרמיה במאות שקלים. מס בריאות היום הוא עוד מס הכנסה לסבסוד בתי חולים ולא לבריאות. צריך לסמן את הכסף".
צילום: אוראל כהן גרמן טענה גם היא שמדובר באחת הנקודות הכואבות בחברה הישראלית, ומונה את הישגיה בתקופת כהונתה: "אנחנו נתנו תרופות חינם ל־192 אלף קשישים. בתקציב 2015 היתה גם תוספת של 2.3 מיליארד לרווחה, ממנה 320 מיליון שקל להגדלת קצבאות הזקנה לקשישים מתחת לקו העוני. זה היה מסייע לעוד 190 אלף איש".
ליצמן אמר כי בתקופתו הפחית בשליש את ההשתתפות העצמית לחולים כרוניים "אחרי שבדיקה שיזמתי העלתה עודף של 160 מיליון שקל בתקציבים שהקופות מקבלות עבור רכישת תרופות לעומת השימוש שלהן בתקציבים האלו בפועל. אני מתכוון להרחיב את הבדיקה וכך להוריד את ההשתתפות העצמית".
מועלם אמרה שיש להגדיל את סל התרופות ותקפה את גרמן על כך ש"הכניסה לסל דברים מאוד אינטרסנטיים (כמו חוק הפונדקאות לזוגות חד מיניים - מ"פ וא"ת). רבים חשים שהיא שירתה אינטרסים של ציבור מסוים, שנתן לה תמיכה והיא מחויבת לו".
