"אם לא ילך במוח, ילך בכוח"

באירופה, אחד הדברים הראשונים שמלמדים גבר צעיר לגבי רושם ראשוני הוא עניין לחיצות היד. על פי התיאוריה, לחיצת יד מספרת הרבה על האדם שעומד מולך. מניסיון שצברתי בכדורגל הישראלי, לחיצות היד אינן חשובות כל כך לכוכבי הכדורגל בישראל כמו שהן חשובות לי. וכך למשל, קפטן של קבוצה בכירה, שחקן שנחשב קשוח, מניח "דג קר" ביד וקורא לזה "לחיצת יד". בכלל, לחיצת יד רכרוכית היא עניין די שכיח בכדורגל הישראלי, ולכן לחיצות היד הנחושות והאיתנות של אריה אלטר, מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל, והיו"ר חיים רביבו - סימלו משהו לגבי המשך השיחה הלוחמנית הזו שניהלתי איתם בשבוע שעבר. שיחה על הנחישות שלהם להילחם נגד מוסר התשלומים הקלוקל של הכדורגל הישראלי.

אריה אלטר וחיים רביבו. "הרבה פעמים קורה ששחקן מסיים את העונה ועדיין חייבים לו 50 אלף שקל. אומרים לו 'תבוא לקראת האגודה, נביא לך את זה בעונה הבאה'. הוא מסכים, והם מבסוטים כי אז הם יכולים לעבור את הבקרה מבלי לשלם לו. הם מראים לבקרה שהם נתנו לו צ'קים עתידיים והבקרה מעבירה את זה. אז הם מקבלים אישור לשחק בליגה, וכשהשחקן מגיע לפדות את הצ'קים הם חוזרים".

רביבו מסיר כפפות דמיוניות כבר בתחילת הראיון. יש לו שעה להכות עם כל מה שיש לו ואז לנסוע למשרדי ההתאחדות לכדורגל, שם יתעסק, לצד אריה אלטר, בהחזרת כספים לשחקנים. בשנה האחרונה החזיר ארגון שחקני הכדורגל בישראל כ־2 מיליון שקל לשחקנים שקיבלו את המשכורות שהגיעו להם אך ורק בזכות המעורבות של הארגון.

"בכדורגל הישראלי יש סצנה קבועה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת", אומר רביבו. "בוס קורא לעובד שלו ואומר לו 'אני לא אשלם לך עכשיו. אני אשלם לך בשנה הבאה, קח שלושה צ'קים לעונה הבאה. אם אתה נמצא אצלי בקבוצה - אני אדאג לך. אם אתה לא נמצא אצלי בקבוצה - זה כבר סיפור אחר'. ואז מה קורה? הקבוצה מצליחה לקבל אישור לשחק מהבקרה התקציבית על סמך זה שהיא כביכול שילמה את כל הכסף לשחקנים ויש לה תקציב מינימום (כל קבוצה חייבת להראות שהיא נקייה מחובות לשחקנים לפני שהיא מקבלת אישור - א"ד), ובפועל השחקן לא מקבל את הכסף".

אריה אלטר: "הרבה פעמים קורה ששחקן מסיים את העונה ועדיין חייבים לו 50 אלף שקל. אומרים לו 'תבוא לקראת האגודה, נביא לך את זה בעונה הבאה'. הוא מסכים, והם מבסוטים כי אז הם יכולים לעבור את הבקרה מבלי לשלם לו. הם מראים לבקרה שהם נתנו לו צ'קים עתידיים והבקרה מעבירה את זה. אז הם מקבלים אישור לשחק בליגה, וכשהשחקן מגיע לפדות את הצ'קים הם חוזרים".

בנקודה הזאת אלטר מראה על שולחנו תצלומים של צ'קים שחזרו. "אפשר לעשות בזה מטוסים מנייר, כמו מהצ'קים. הם לא שווים כלום - אבל העיקר שהקבוצה עברה בבקרה".

זה קורה בהרבה קבוצות?

אלטר: "זה קורה ב־2–3 קבוצות כבר עכשיו, בתחילת העונה. אום אל־פחם חייבת 700 אלף שקל לשחקנים. איך היא ממשיכה? ההתאחדות מעמידה אותה לדין, אבל מבחינת השחקן, הוא לא קיבל את המשכורת שלו".

רביבו: "חוץ ממכבי הרצליה ומכבי חיפה זה קורה כמעט בכל הקבוצות. השורה התחתונה היא שהכדורגל הישראלי הוא מפעל כושל, עם הנהלת החשבונות הכי גרועה שיכולה להיות. אתה לא יכול לנהל מפעל כשהנהלת החשבונות שלך לא יודעת מה קורה".

זה לא תפקידה של הבקרה התקציבית להיות הנהלת חשבונות?

רביבו: "הבקרה התקציבית משתדלת לעשות דברים על פי החוק שכתבו לה בתקנון. אבל בתקנון יש הרבה מאוד פרצות".

אילו פרצות?

אלטר: "למשל, אין בקרה תלת־חודשית או אפילו חודשית. הבקרה לא יודעת אם משלמים לשחקן בכל חודש. אני אומר שצריך לשנות את התקנון ושהקבוצות יראו שהן משלמות מדי חודש. לשלוח קבלה לתשלום משכורת".

רביבו: "ההתאחדות לכדורגל נותנת כסף לקבוצות בכל חודש. צריך להתנות את הקבלה של הכסף בהוכחה שהשחקנים מקבלים את הכסף שלהם. לא מעניין אותי חובות אחרים של המועדון. אם יש חובות לשחקנים, אם לא משלמים להם את הפרמיות לנקודות, אם לא משלמים להם את הפנסיה, הקבוצה לא צריכה לקבל כסף מההתאחדות".

רגע, לבקרה אין שיניים לעשות את זה?

אלטר: "יש להם שיניים אבל הם לא נושכים. נושכים בעדינות".

רביבו: "אם אלטר לא היה יושב עליהם כל היום אז שום דבר לא היה קורה".

חיים רביבו. כל הזמן צריך לטפל בדבר הכי בסיסי - המשכורות שמגיעות לשחקנים. היינו רוצים לעסוק ביום שאחרי הקריירה, בלימודים לשחקנים, לתת להם צ'אנס לבנות חיים אחרי הכדורגל. אבל הבעיה הבסיסית הזאת של אי־תשלום משכורות לא פתורה. וכל עוד היא לא פתורה אנחנו לא יכולים להתעסק בדברים אחרים". צילום: טל שחר

אין לכם בכלל זמן להתעסק בדברים אחרים כמו מעמד השחקן, תדמית השחקן. כל היום אתם רודפים אחרי משכורות שחייבים לשחקנים?

רביבו: "כל הזמן צריך לטפל בדבר הכי בסיסי - המשכורות שמגיעות לשחקנים. היינו רוצים לעסוק ביום שאחרי הקריירה, בלימודים לשחקנים, לתת להם צ'אנס לבנות חיים אחרי הכדורגל. אבל הבעיה הבסיסית הזאת של אי־תשלום משכורות לא פתורה. וכל עוד היא לא פתורה אנחנו לא יכולים להתעסק בדברים אחרים".

אלטר: "אם לא יפתרו את הבעיות אני אמשיך לענות ל־300 שיחות ביום. בעיקר מכדורגלנים שחייבים להם כסף".

איך יפתרו את הבעיות האלה?

אלטר: "שינוי גישה".

רביבו: "שינוי תקנון".

בכל מקרה, מדובר בפעולות שההתאחדות צריכה לעשות. הבעיה היא שההתאחדות בנויה מאנשים שלא משלמים את הכסף בזמן.

רביבו: "לקראת העונה הבאה הכל יהיה מסודר. במוח או בכוח".

כוח?

"כוח זה השבתה. לא יהיו שחקנים לליגה אם לא יסדרו את העניינים הכספיים של כולם. שחקנים מתחילים להבין שהמצב הזה, שהם לא מקבלים משכורות בזמן, הוא בלתי אפשרי. לחלק זה התחיל לכאוב באמת".

הכדורגל הישראלי קפץ קצת מעל הפופיק? הוא לא חי על פי היכולות הטבעיות שלו, אז בגלל זה הוא מתקשה לשלם לשחקנים?

אלטר: "זה לא קשור לזה. אם אתה לא בסדר בניהול שלך ומחפש קומבינות כל הזמן, אתה בבעיה כל הזמן".

רביבו: "למה רשות המסים תמיד מקבלת את הכסף שלה מהמועדונים? מכיוון שאם לא ישלמו לה היא תיכנס בקבוצות. לנו כארגון שחקנים הרבה יותר קשה להיכנס בהן. 70% מהשחקנים לא מקבלים את הכסף שלהם בזמן. אומרים להם 'עוד שבועיים־שלושה, זה לא נורא'. אבל מה זה? אין דבר כזה. לא כל הכדורגלנים מיליונרים שמבלים כל היום בנמל. ההפך. רוב השחקנים מרוויחים סכומים צנועים, הם צריכים לשלם משכנתא, הם צריכים לקיים משפחה. זו בעיה לא לקבל את הכסף בזמן".

אלטר: "אני רוצה לראות את המנכ"ל של ההתאחדות לכדורגל לא מקבל את המשכורת שלו".

הבעיה הגדולה היא שמועדונים רבים לוקחים כמובן מאליו את העובדים שלהם, שהם בסך הכל צעירים שמבחינתם עובדים בעבודת החלומות שלהם. זה נותן למועדונים יתרון גדול על פני העובדים.

אלטר: "הרבה עסקנים בכדורגל אומרים לעצמם 'אין בעיה לעבוד עליהם, הם ילדים'. בגלל זה פונים אליי הרבה שחקנים עם אותה התלונה". והוא מסביר: "זה תמיד קורה. חייבים לשחקן 50 אלף שקל ואז משלמים לו בחמישה צ'קים - 10,000 שקל כל אחד. אבל הצ'קים האלה לא שווים כלום. אפשר לעשות מהם מטוס מנייר. השחקן, בסופו של דבר, יקבל את הכסף במלחמות - וזו השיטה של הקבוצות לדחות תשלומים. במקרה הגרוע, הקבוצה הולכת לפירוק. אז יש הקפאת הליכים והשחקנים לא מקבלים את הכסף, בזמן שהמפרקים מקבלים תשלום על העבודה שלהם. בסוף משלמים לשחקנים, אבל זה אחרי הרבה מלחמות ובינתיים השחקן בלי הכנסה. דיברנו על זה עם אורי שילה ואבי לוזון והם לא עשו כלום".

רביבו: "אם תקום מינהלת ליגה חדשה - מצבנו יהיה הרבה יותר טוב. קודם כל, היא לא תקום אם ארגון השחקנים לא יהיה חלק ממנה. היום כשאנחנו באים בטענות להתאחדות, אומרים לנו 'אנחנו לא המעבידים. הקבוצות הן המעבידים. תעבדו מולן'. אבל אין ארגון קבוצות שאפשר לפעול מולו. כל קבוצה בנפרד, ואי אפשר להילחם ככה. כשתהיה מינהלת ליגה, הקבוצות ינהלו אותה ואז יהיו יחסי עובדי־מעביד קולקטיביים. המינהלת תהיה חייבת לעשות הסכם עבודה מול השחקנים אם היא רוצה שתהיה ליגה. אנחנו נדרוש הסכם קיבוצי מול השחקנים - האחריות תהיה מולה. אנחנו הולכים על הסכם קיבוצי על תנאי עבודה. לא יעזור לאף אחד - שחקני הכדורגל יקבלו את הזכויות שלהם. בדרך הטובה או בדרך הלא טובה. כל בעלי הקבוצות, אנשי ההתאחדות לכדורגל והבקרה התקציבית - אנחנו מכריזים שנקבל את מה שמגיע לנו".

"סיבה למכירת משחקים"

אגב, אי־תשלום לשחקנים הוא לא רק עניין ישראלי. על פי תיאו ואן סגלן, ראש ארגון FIFPro - ארגון הכדורגלנים המקצוענים העולמי - יותר משליש מהכדורגלנים באירופה לא מקבלים את השכר המלא שמגיע להם.

זהו מצב שעשוי לפתוח תיבת פנדורה. בלי כסף הכדורגלנים הופכים נואשים יותר מאי פעם להכנסה, ולכן הם יהיו קשובים יותר להצעות למכירת משחקים. אגב, מזומן הוא הדבר החשוב ביותר לכדורגלן, וזאת מכיוון שבמערכת הנוכחית מועדונים מעטים מדי דואגים לחנך אותו או להבטיח לו עתיד מחוץ לכדורגל.

בכל מקרה, שחקנים שלא מקבלים שכר הם סכנה ברורה וממשית בכל הקשור לאמון של הקהל במשחק המקצועני.

אלטר: "אחת הסיבות לכך שהיו הרבה פרשות מכירות והטיית משחקים היא ששחקנים ישראלים לא קיבלו משכורות בזמן. ברגע שאתה לא מקבל 5,000–6,000 שקל בחודש ואין לך יכולת לעבוד בעבודה נוספת כי העבודה שלך היא להיות כדורגלן, אתה נפתח בפני האפשרות למכור משחק עבור כסף".

ואן סגלן גם מתח ביקורת על "בעלי קבוצות לא אחראים", שלדבריו מסרבים לכבד חוזים שהם חתמו עליהם ומנצלים את המצב הכלכלי כדי לא לשלם לשחקנים את מה שמגיע להם. כל זה קורה, כאמור, גם בישראל, עולם שבו שקיפות נתפסת כסימן לחולשה ונתק מהקהילה נתפס כמשהו שלא צריך לדאוג בגללו.

המצב הקשה בשוק מוסיף לכך שחקנים רבים משחקים חודשים רבים ללא משכורת. זה, כאמור, חושף את השחקנים למצב שהם חייבים מזומן, וכך הם הרבה יותר חשופים לאפשרות של מכירת משחק עבור כסף. זו סכנה ממשית לכדורגל המקצועני בישראל, שעשוי לאבד את אמון הציבור באופן מוחלט וסופי ושום מינהלת לא תעזור לו.

אלטר: "אנחנו רוצים שהעסק הזה יהיה מקצועני. הוא לא יהיה מקצועני אם לא יתייחסו למקצוענים כמו למקצוענים".

אריה אלטר (מימין). אלטר: "ההתאחדות לא עושה את העבודה שלה. אם חמש קבוצות פשטו את הרגל לאחרונה - הבעיה היא בראש". צילום: ראובן שוורץ

"זה ייגמר בדקירה"

ואם כבר הכנסנו את חו"ל למשוואה, התקנון של ההתאחדות לכדורגל בישראל ממש פרימיטיבי יחסית לחו"ל. הנושא הזה שווה כתבה בפני עצמה, אבל באופן כללי לעומת תקנון פיפ"א, תקנון רישום השחקנים של ההתאחדות נותר מיושן, מסורבל, ויוצא שהוא פוגע לעתים קרובות באופן לא מידתי בשחקנים. בסיטואציות רבות לפי תקנון ההתאחדות קבוצה מחזיקה בשחקן נגד רצונו, גם במקרים שבהם אינה מעניקה לו הזדמנויות ראויות לשחק ואין לה כל עניין מקצועי ממשי בו. במקרים מסוימים, היא עושה זאת גם לאחר שהסתיים החוזה בין השחקן לקבוצה, דבר הנוגד לחלוטין את כל ההתפתחויות שהיו בשנים האחרונות מאז חוק בוסמן. חמור במיוחד מצבם של בני 17–21. שחקן צעיר אינו רשאי לעבור לקבוצה חדשה אלא אם כן היא משלמת עליו, אפילו אם הוא ללא חוזה בקבוצה שלו. רק אם עבר השחקן את גיל 21 רשאית הקבוצה הקולטת אותו לפנות באופן מיידי אל הוועדה למעמד השחקן, ואז לשחררו תמורת פיצוי. התקנון של ההתאחדות גם מאפשר "שיטה" של כליאת שחקנים בחוזה ארוך טווח, שבאופן תיאורטי הופך את השחקנים לנכסים של הקבוצה שלהם.

רביבו: "היום שחקני נוער או אחרי נוער חותמים על חוזה לחמש שנים. זו משכורת של 4,200 שקל מקסימום. זה כסף קטן מבחינת הקבוצות, ואפשר, על פי התקנון, להשאיל אותו לקבוצות אחרות בלי סוף והחוזה לא נגמר".

אלטר: "זו שיטה שנוגדת לחלוטין את התקנון של פיפ"א. אנחנו רוצים שההתאחדות תאמץ את התקנון הזה. כרגע יש הפרות בוטות של התקנון של פיפ"א בליגות הבכירות ובליגות הנמוכות. לפי דעתי, בליגות הנמוכות זה רק עניין של זמן עד שיהיו דקירות ודברים גרועים מאוד. תבין, לילד יש חלום לשחק כדורגל מגיל 8, ואז אומרים לו במועדון 'אתה קבור כאן - לא משחררים אותך'. ולילד אין מה לעשות. זה יכול להיגמר רע מאוד".

למה לא יוצאים נגד זה באופן מסודר?

"אני מבטיח שאנחנו ניקח מקרה ונרוץ איתו ל־CAS (בית הדין הגבוה לערעורים בספורט - א"ד)".

אז למה לא?

"שחקנים לא רוצים. תבין, שחקנים מפחדים לאבד את הקריירה שלהם. זה מאבק ארוך אבל אני מבטיח, בסוף ניקח את העניין הזה לאן שצריך. לכנסת, ל־CAS, לפיפ"א, לאן שצריך".

ההתאחדות עושה את העבודה שלה?

אלטר: "ההתאחדות לא עושה את העבודה שלה. אם חמש קבוצות פשטו את הרגל לאחרונה - הבעיה היא בראש".

הכדורגל הישראלי נשמע כמו מקום עבודה ממש גרוע.

רביבו: "הוא מקום עבודה גרוע מאוד. דיברתי לא מזמן עם עופר עיני והוא אמר לי שהם בהסתדרות יעזרו לנו ויכוונו אותנו, אבל אנחנו לא שוקלים הצטרפות להסתדרות. אנחנו מאמינים בכוח שיש לנו".

אלטר: "הבעיה הגדולה היא שבאמת אנחנו דורשים את הדבר המינימלי שכל אדם עובד צריך לקבל: משכורת. לשחקנים הישראלים יש תדמית של בליינים אבל הכסף לא כזה גדול. השכר הממוצע, ללא שכר חיילים, הוא 80 אלף דולר ברוטו לשנה לשחקן".

"כדורגלן הוא ילד"

ניר אלון, יו"ר ארגון שחקני הכדורסל, רוצה שהטבות המס על הזרים יירדו. אתם בעד?

רביבו: "ברור שאנחנו בעד".

עוד מטרות לטווח הארוך?

רביבו: "אנחנו גם רוצים לסדר את עניין הפנסיות. אנחנו בארגון נארגן אותן בצורה קולקטיבית, כך שחברה אחת תנהל את כל הפנסיות של הכדורגלנים. אז יהיה לנו הרבה יותר כוח".

אלטר: "כרגע אנחנו שני עובדים וחצי בארגון השחקנים. התקווה שלנו היא שאחרי שתקום מינהלת ליגה נשיג חלק מהכסף מזכויות השידור, יהיו לנו יותר עובדים ונוכל לעסוק בדברים גדולים יותר".

לבסוף, בהסתכלות אופטימית לעתיד, איך אתם רואים את הכדורגל הישראלי?

אלטר: "אנחנו רוצים שהכדורגל בישראל יהיה העבודה הכי מכובדת במדינה. שהתשלומים יהיו בזמן, שההורים ירצו לשלוח את הילדים שלהם לחוגים, שהאנשים יגיעו למשחקים ברוגע, בכיף".

רביבו: "במקום שנתעסק בלתת לשחקנים מה שמגיע להם, אנחנו רוצים לעזור להם ללכת ללמוד, לחסוך כסף, לקנות דירה, לסדר להם פנסיה. היום אי אפשר להתעסק בדברים האלה והם סופר־חשובים. שחקן כדורגל הוא כמו ילד. גם בגיל 30 הוא כמו ילד, כי כל מה שהוא יודע זה לשחק כדורגל ומאוד קשה לצאת מזה".